פאנאסוניק הכריזה היום (פברואר 2014) על מצלמה חדשה במשפחת ה GH ושמה המלא הינו DMC-GH4.
זו עוד מצלמה ממשפחת המיקרו 4/3 עם חיישן CMOS בן 16 מ"פ אפקטיביים בגודל של 17.3X13 מ"מ.
למצלמה יכולות איזו המגיע עד 25,600 ומצלמת JPEG  ו RAW וקצב אש מהיר המגיע עד 12 מסגרות לשנייה. מערכת האוטופוקוס מבוססת קונטרסט שהינה בדרך כלל איטית במקצת ממערכות האוטו פוקוס מבוססות הפאזה.
עד כאן – אין בשורה גדולה במיוחד.
הצעד הגדול והמפתיע היא תוספת היכולת לצלם וידיאו של 4K.
פורמט וידיאו זה הוא ה"דור הבא" של עולם הוידיאו, בו הרזולוציה המרבית גדולה פי 4 מהרזולוציה של וידיאו ה HD המוכר כבר לכולנו.
וידיאו HD בן ימינו הוא ברזולוציה של 2 מיליון פיקסלים בערך (1920X1080), והפורמט החדש הינו בן 8 מיליון פיקסלים לערך (ישנם שני תת-פורמטים – 4096X2160 וכן 3840X2160).
אם ניזכר בעבר הלא רחוק שלנו, הוידיאו ה"רגיל" וכן שידורי הטלוויזיה (וחלקם עד היום) נערכו ברזולוציה של 0.25 (רבע) מיליון פיקסלים בלבד. כלומר, וידיאו ה HD מכיל פי 8 יותר פיקסלים מהעבר, ווידיאו ה 4K מכיל פי 32 (!) פיקסלים לכל מסגרת וידיאו מאשר הוידיאו ה"רגיל" (שנקרא SD – STANDARD DEFINITION).
מי צריך רזולוציות מטורפות שכאלו?
השימושים הינם מגוונים. בראש ובראשונה, כמעט כל הסרטים וסדרות הטלוויזיה של ימינו מצולמים בפורמט 4K ובתלת מימד (3D)להקרנה בבתי קולנוע הדיגיטליים של ימינו.
הרזולוציה הויזואלית הינה מדהימה ועוצמת המקרנים הינה 30,000 לומנס ומעלה – בהירים ביותר. אין להם בעיה להקרין תמונה מפורטת ביותר לרוחב מסך של 30 מטר.
שימושים נוספים – רפואה בחדרי ניתוח לצפייה בפרטי הפרטים. בקרת ייצור מפורטת אף היא אופציה הגיונית לשימוש בטכנולוגיה זו ועוד.
קורה בשנתיים האחרונות משהו מאוד משונה: מסכים של 50 אינטש למשל שתומכים ב 4K שלפני שנתיים עלו 10,000 דולר ניתן לקנות כיום במחיר של 1000 דולר – פי 10 פחות!
זה כאילו כל העולם הפך להיות בין לילה ל 4K – אך לא הוא.
אין תכנים זמינים לפורמט הזה. סוני מציעה נגן לפורמט זה ב 700 דולר. מקבלים 10 סרטים מתנה, אבל הוא עובד כמעט בלעדית עם טלוויזיות של סוני. יש כבר נגנים מתחרים – זולים יותר, אך היכן התכנים?
אין מדיה אופטית (שדומה ל-DVD או BLU RAY) היכולה להכיל סרט של 4K. לא ניתן לשכור בספריות (בינתיים) סרטים ב 4K. אז למה ישנה הסתערות על הפורמט הזה?
הגיון רב לא ניתן למצוא בזה.
יש מקרנים ביתיים שתומכים בזה – למשל מקרן של סוני, אבל מחירו כ 20,000 יורו.
בנוסף לכך, התקן עצמו טרם נסגר והיה מיועד להיסגר רשמית ב 2020. האם מדובר על 24 מסגרות לשנייה (כמו קולנוע), 25? 30? 50? 60? 120? 300? הכל לגיטימי.
ואז באה פאנאסוניק עם המצלמה החדשה ומכניסה את זה הביתה. לפחות נוכל לצפות בתכנים שאנחנו צילמנו בעצמנו (אם יהיה לנו מסך מתאים)!
קצב ההקלטה והשידור של וידיאו 4K של המצלמה החדשה נע בין 24-25-30 מסגרות לשנייה. בהחלט מתאים לצילום קולנועי.
מחירה טרם נקבע, אבל על פי ההתלהבות העצומה של העולם לפורמט זה וצלילת מחירי המסכים התואמים – צפויה לה הצלחה עצומה בציבור הרחב - בהנחה שמחירה יהיה שפוי.
היא מצלמת גם וידיאו HD "רגיל" של 1080P בכל הקצבים הקיימים.
מה שנצטרך זה רק נגן מתאים (או את המצלמה עצמה) ומסך הולם ונוכל לספור את הרגליים של הזבוב המטייל על שפמו של האריה ממרחק של 10 מטר...
עולם חדש ואמיץ...
יש רק לזכור שהפורמט הבא מתדפק על הפתח – 8K שתומך ברזולוציה פי 4 מפורמט ה- 4K (שזה 32 מ"פ למסגרת!) וכבר נוסה באולימפיאדה האחרונה ב 2012, שמשם שודרו טכסי הפתיחה, הנעילה וגמר ריצת 100 מטר גברים ב 8K על רשת האינטרנט מלונדון לטוקיו על מסכי ענק ברחובות.
ליצור פורמט 4K ממצלמת סטילס זה לא מסובך. צריך רק 8 מ"פ של חיישן ומעבד מהיר כמו ברק.
בטוחני שבמהלך השנה, כל חברות הצילום יציגו מצלמות סטילס שתומכות גם ב 4K.
אינני רוצה להרחיב על בעיות הכבילה והתיאומים הקשורים בפורמט זה, אבל יש הרבה...
כבוד גדול מגיע לפאנאסוניק שבאה עם מצלמה חצי מקצועית והקנתה לה יכולות וידיאו מדהימות!