אחרי שנים רבות בהן ספגה ניקון לעג ועלבונות על יכולתה הירודה בהפקת צילומים "נקיים" באיזו גבוה, היא החליטה לקחת את העניין ברצינות. ה D2X שהיתה ספינת הדגל של החברה ב 2004 היתה למשל ולשנינה ליכולתה הירודה להפיק תמונות נקיות באיזו גבוה, וכל תכונותיה הטובות הושמו בצד.
עד עצם היום הזה אין לדעתי מצלמה היכולה להפיק איכויות צבע כמו שהפיקה ה D2X בזמנה. בנוסף, עד עצם היום הזה לא קיימת מצלמה בת 12 מ"פ היכולה להפיק תמונות חדות כמו ה D2X – ולא חשוב אם היא מצלמת APS או FF.
אך כל זה טואטא הצידה וכולם הצביעו על נכותה בהפקת תמונות נקיות באיזו גבוה. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2007, הנחיתה ניקון לשוק את ה D3 שיצרה סטנדרד חדש באיזו גבוה. לראשונה ראה העולם מצלמה שמייצרת תמונות באיכות סבירה באיזו 25,600. כיום, איזו ברמה כזו מצוי גם בחלק ממצלמות ה P&S (עם "רעש" מזעזע – אבל ישנו).
אחרי כמה שנים צצו מצלמות עם איזו 100,000 וכיום הן עם איזו 200,000 (בערך) והיד עוד נטויה.
בשנת 2008 היתה ניקון הראשונה עם DSLR – ה D90 - היודעת גם לצלם וידיאו גבוה אבחנה. אמנם, זה היה "רק" 720P, אבל שוב היא יצרה ציון דרך. המילה DSLR לא התחברה עד לאותו הרגע למילה וידיאו.
קנון הגיעה זמן קצר אחריה עם ה 5DMKII שידעה לייצר גם וידיאו של 1080 והפכה להיות חביבתם של צלמי הקולנוע בזכות היכולת לייצר עומק שדה מובדל בזכות עדשות גדולות צמצם וחיישן גדול.
כבר בשנת 2007, יצרה קנון את המצלמה עתירת הפיקסלים הראשונה – ה 1DSMKIII – בת ה 21 מ"פ וניקון נותרה ללא מענה.
אך זה לא לקח יותר מדי זמן וניקון הגיבה בשנת 2008 עם מצלמת ה DSLR שעד לפני זמן קצר היתה על פי כולם המצלמה האיכותית ביותר בשוק – ה D3X. זו אינה מצלמה עתירת איזו גבוה במיוחד – ומסוגלת להגיע לאיזו 6400 רק ב"דחיפה" כאשר האיזו הבסיסי הגבוה שלה הוא 1600.
למצלמה הזו ישנן איכויות צילום וצבע שמעטות מצליחות להגיע לשם. זו כנראה אחת הסיבות למחירה השערורייתי – כ 8000 דולר (מחיר דומה ל 1DSMKIII).
ההתגוששות נמשכה הלאה בין שתי החברות, כאשר סוני החלה להסתמן כיריב רציני שאין להתעלם ממנו.
עם כניסת ה D3 לשוק – בסמיכות למשחקים האולימפיים של 2008, כבשה ניקון לעצמה נתח נכבד מהשוק המקצועי, אותו איבדה ביהירותה לקנון שנים רבות לפני כן.
למזלה של ניקון (יותר מזל משכל) בעת ההיא גימגמה קנון עם בעיות המצלמת הדגל שלה – ה 1DMK3 וצלמים שלא רצו לקחת סיכון הימרו על ניקון.
היא גם הציגה בעת ההיא שתי עדשות איכות בלתי מתפשרות - את ה 14-24 שעד היום אין לה מתחרה באיכות וצלמי חברות אחרות משתמשים בה עם מתאמים למצלמותיהם ואת ה 24-70 שאף לה לא היתה מתחרה באיכות.
עד לפני זמן קצר עמדו זו מול זו – הקנון 1DSMKIII וה- 5DMKII מול ה D3X של ניקון כמצלמות אולפן עתירות פיקסלים.
לפני כמה חודשים נפל דבר. קנון הכריזה על מצלמת ההמשך ל 5DMKII וקראה לה כצפוי 5DMKIII וניקון יצרה כותרות בכל התקשורת עם מצלמת ה DSLR הכי עתירת פיקסלים בפורמט ה 35 מ"מ – 36 מ"פ!
היא הנחיתה שתיים לשוק – אחת הקרויה D800 והשניה D800E כשההבדל הקטן ביניהן הוא עוד טיפת חדות בגרסת ה E עקב הסרת המסנן שלפני החיישן בסיכון לקבל אפקט מוארה – Moire (סוג הפרעה ויזואלית).
מצלמות אלו זולות בכ 500 דולר (גרסת ה D800 ללא ה E) מהמתחרה מקנון – ה 5DMKIII.
המצלמות הללו דורשות את מיטב האופטיקה כדי לממש את הרזולוציה הגבוהה, אבל אם מפנקים אותן – הן מספקות את הסחורה.
ואז ניקון השליכה לשוק עוד פצצה – DSLR נוספת (D3200) בפורמט APS ברזולוציה של 24 מ"פ, במחיר שלא נשמע כמוהו – 700 דולר כולל עדשת הקיט 18-55 המיוצבת. אם ניקח בחשבון שמחיר העדשה לבדה הוא כ 150 דולר (בחו"ל) יוצא שמחיר המצלמה הוא 550 דולר, כמחירה של מצלמת P&S לפני מספר שנים.
עד היום, צלמי ניקון שאינם מצלמים ספורט ואינם צריכים מצלמה שהיא מכונת יריה, השתמשו ב D700 – סוס עבודה ותיק ואמין מאוד. אמנם, רק 12 מ"פ, ואין לה וידיאו, אבל איכות התמונות שהיא מפיקה מעולה.
והנה, לאחרונה יוצרת ניקון שוב רף חדש – היא מכריזה על מצלמת DSLR פול פריים (FF) חדשה – D600 במחיר שלא נשמע כמוהו עד היום – כ 2000 דולר. כדי להוסיף חטא על פשע – ובהשוואה ל D700 הדומה לה מאוד – היא בת 24 מ"פ (לא 12 מ"פ) ומצלמת וידיאו HD מלא (שאין כלל ב D700).
בעלי ה D700 (כמוני) כבר מבינים שלא כדאי לנסות למכור את ה D700 הזקנה, למרות יכולתה לייצר תמונות טובות מאוד.
שוב 24 מ"פ – מספר הקסמים החדש של ניקון. הפעם, ניתן להגיע לאיזו 25,600 עם מצלמה זו – מה שלא ניתן במצלמה הקודמת – ה D3X. נכון, אין לה גריפ מובנה (אבל ניתן להוסיפו) והיא לא נראית חסונה כמו ה D3X, אבל היא תנפנף את ה D700 וה D3X מן העולם.
ולהוסיף חטא נוסף, היא משתמשת בחלק נכבד מהפיתוחים המצויים ב D800 החדשה ואיכות התמונות המופקות ממנה (מדוגמאות שראיתי ברשת) באיזו 25,600 מפתיעה לטובה.
אין לי ספק שמצלמות ההמשך של ה 5100 ואולי ה D7000 וה D300S יכללו חיישנים של 24 מ"פ.
גם לסוני מספר מצלמות בנות 24 מ"פ – בין אם FF ובין APS אבל לא נראה שסוני עדיין יודעת לקבל ממצלמותיה באיזו גבוה את האיכות שניקון מקבלת ברזולוציה דומה.
מה יקרה הלאה? ברור שמירוץ המגא פיקסלים יימשך. ברור שמירוץ האיזו הגבוה יימשך (בשנתיים הקרובות בהחלט אפשר שנראה מצלמות עם איזו העולה על מיליון...)
אבל תמיד תישאר אותה אכסיומה – מי שקובע את איכות התמונה הוא הצלם. המצלמה היא רק הכלי. אפשר גם ממצלמת הולגה פלסטית לקבל צילומים מרטיטים או לקבל זבל צילומי חסר משמעות מה D800.
הצעד הגדול הבא צריך להיעשות עם העדשות - וישנן כבר התחלות שמבשרות טוב – אבל זה כבר למאמר אחר.
|
פורטל הצילום של טד בפייסבוק
