|
לפני לא מעט חודשים הכריזה לייקה על מערכת צילום מהפכנית.
מערכת זו משתמשת בחיישן הגדול מחיישן FF שגודלו הרגיל הוא 24X36 מ"מ. החיישן החדש הכלול במצלמה החדשה של לייקה, ה S2 גודלו 30X45 מ"מ, שהוא ב 56% גדול מחיישן ה FF – גודל מסגרת פילם בפורמט 35 מ"מ וזו בעצם מצלמת DSLR גדולה מאוד.
המהפכניות נובעת ממספר עובדות.
האחת, לייקה בעצם המציאה את פורמט ה 35 מ"מ במאה הקודמת (על ידי אחד המהנדסים שלה – אוסקר בארנאק). היא בעצם יצרה את המהפך להשתמש בפילם של סרטי קולנוע לצילום סטילס.
עד לאותו הרגע הפילמים או הפלטות עליהם צילמו תמונות היו גדולים יותר – החל מ 6X6 ס"מ וכלה ב 8X10 אינטש.
מאז הנחתת מצלמת הלייקה הראשונה לשוק לפני כ 85 שנה (1925) אחרי בניית הדגמים והניסויים שהחלו בשנת 1914 – פורמט זה כבש את רובו של עולם הצילום החובבני, החצי מקצועי, העיתונאי והתעודי.
והנה, בהכרזה על מצלמת ה S2 עתירת הפיקסלים – 37.5 מיליון פיקסלים, היא בעצם שברה את הכללים שהיא בעצמה יצרה.
המצלמה החדשה קרובה לגדלי החיישנים של הפורמט הבינוני (כ 28% קטנה יותר) אך מחייבת פורמט עדשות חדש – הגדול מפורמט ה 35 מ"מ אך קטן מפורמט עדשות הפורמט הבינוני.
זה אומר שיהיה רק מקור אחד לעדשות אלו – לייקה עצמה.
המערכת החדשה תתחיל להימכר באוקטובר השנה – כשמחיר המצלמה הוא 23,000 דולר ומחיר העדשה ה"סטנדרטית" – 70 מ"מ צמצם 2.5 הוא כ 4500 דולר ומשם השמיים הם הגבול.
הרגישות המרבית של המצלמה הזו היא איזו 1250, שזהו מספר נמוך למדי, אבל מתאים לצילומי סטודיו.
עתידה של מצלמה זו לוט בערפל.
לפני שלוש שנים הנחיתה לייקה את הפצצה הגדולה לשוק – את מצלמת ה M8 - הדיגיטלית הראשונה ממשפחת מצלמות ה M של החברה, אותה משפחה שבנתה את המוניטין המהולל שלה.
המצלמה היתה בת 10 מ"פ והחיישן היה קטן ממסגרת FF – מקדם הקיטוע שלו היה 1.33 (עדשה שהורכבה על המצלמה נראתה כאילו היא עדשה עם אורך מוקד גדול פי 1.33).
המצלמה הזו זכתה להצלחה גדולה, בעיקר בין חובבי מצלמות לייקה למרות מחירה שהיה בסביבות 5,500 דולר. המצלמה הזו איפשרה שימוש באיזו של 2500 ובסט עדשות ה M של לייקה (הידניות).
יש לזכור שהמצלמה היא ממשפחת מצלמות ה RF – כלומר מצלמות עם עינית אופטית ללא פריזמה ומראה (לא DSLR) ולכן היא גם קטנה ודי מוגבלת במגוון העדשות שלה, בפרט בעלות אורך המוקד הארוך.
לפני כשנה הכריזה לייקה על ממשיכתה – ה M 8.2 – מין מספר שכזה ששמור רק למהנדסים גרמניים, שבעצם היא מקצה שיפורים על ה M8 ללא מהפכים ודרמות גדולים במיוחד.
מצלמת ה M 8.2 באה בעצם להרויח זמן (שלוש שנים זה המון במושגים של היום הקשורים למצלמות דיגיטליות).
בימים אלו הכריזה לייקה על הדור הבא – מצלמת ה M9. זו כבר מצלמה המשתמשת בחיישן בגודל פריים מלא – 24X36 מ"מ ובצפיפות של 18 מ"פ. גם למצלמה זו יש איזו מירבי של 2500, ועדשות לייקה המורכבות עליה מציגות שדה ראייה בדיוק כמו פילם. כאן לייקה סגרה מעגל עם המצלמה ההיסטורית שלה משנת 1925 והפעם בלבוש דיגיטלי.
מצלמה זו מוצעת ללקוחות במחיר אסטרונומי של 7000 דולר. החברה טוענת שישנו שיפור של סטופ שלם ברעש באיזו גבוה (שלג) בהשוואה ל M8, למרות כמות הפיקסלים הגדולה יותר. חישוב קטן מגלה שצפיפות הפיקסלים ב M8 וב M9 זהה, כך שלטענת השיפור ברעש יש רגליים (אם זה נכון כמובן).
מדוחות המבחן הראשוניים שפורסמו ברשת, באיזו 1600 ישנו רעש ניכר (שלג) בתמונה המופקת מה M9 החדשה – כך שהשיפור הוא יחסי בלבד.
מהי בעצם הסיבה לרוץ ולקנות מצלמת RF דיגיטלית ויקרה מביתה של לייקה?
אורך חיי המצלמות הדיגיטליות קצר מאוד, כך שבנייה מכנית מעולה היא די חסרת חשיבות.
לייקה עצמה הולידה שלוש מצלמות דיגיטליות בתוך שלוש שנים.
זו כבר לא הלייקה-פילם שחיה אצל הרבה אנשים עשרות בשנים. הפורמט הדיגיטלי עדיין מצוי בשלבי האבולוציה המהירה שלו.
האופטיקה של לייקה היא מעולה לאין עוררין. העדשות חדות ורובן מייצרות בוקה מאוד נעים לעין.
הבעיה – מחירן בשמיים.
אבל – בין עדשות היצרניות האחרות – כמו ניקון קנון ואחרות ניתן למצוא עדשות איכותיות ביותר, שאינן נופלות מאיכות עדשות הלייקה הטובות במחיר שהינו קטן משמעותית ממחיר עדשות הלייקה.
עדיין אין בשוק כמות גדולה של מצלמות RF או דומות בגודל המפיקות תמונות איכותיות. רק חברות שאינן נמצאות ב Main stream כמו סיגמה, אולימפוס ופאנאסוניק יצרו מצלמות קטנות עם איכויות העולות על איכות מצלמות ה P&S אבל לדעתי אינן משתוות עדיין לאיכות מצלמות ה DSLR של ימינו.
לייקה נטשה לפני מספר שנים את ליין מצלמות הרפלקס שלה – הלייקהפלקס והמצלמות ממשפחת ה R שלה. היא ניסתה להחיותן עם גבים דיגיטליים, אבל לא היה להן כל סיכוי מול החברות האחרות בגלל הסרבול ובגלל המחיר.
השם לייקה לא הספיק כדי להחזיק את המצלמות הללו בחיים – ויש לזכור זאת גם היום.
במקביל למצלמת ה M9 החדשה הכריזה לייקה גם על מצלמה המתנגחת ישירות עם מצלמותיה של סיגמה – ה DP-1 וה DP-2 – מצלמה הקרויה X1 – מצלמה בת 12 מ"פ אמיתיים ולא 4.7 מ"פ כמו מצלמות סיגמה ועם עדשה קבועה שוות ערך ל 36 מ"מ.
שוות ערך כי אורך המוקד האמיתי שלה הינו 24 מ"מ אבל החיישן שלה קטן מ FF ויש לו כופל של 1.5 (קרופ פקטור).
תג המחיר המוצמד למצלמה זו שתהיה זמינה רק בינואר 2010 הוא 2000 דולר!
האיזו המרבי של המצלמה הוא 3200, ואין לה עינית אופטית כמו שיש במצלמות ממשפחת ה M אבל ניתן לרכוש עבורה עינית אופטית למתעניינים.
המצלמה קטנה יותר פיסית ממצלמות ה M הדיגיטליות. המסך האחורי שלה קטן יחסית – רק 2.7 אינטש ואיננו מפורט דיו (רק 230,000 נקודות).
גם זו בעצם אמורה להיות "מצלמת כיס" קטנה אבל במחיר מפולפל למדי.
אנו צפויים בשנים הקרובות לגל של מצלמות נטולות מראה ופריזמה מצד היצרניות הגדולות, וחייה של מצלמות לייקה יהיו קשים הרבה יותר.
מי הם הלקוחות שיקנו בעצם את המצלמות החדשות של לייקה?
במקום הראשון – מכורי לייקה. זו קבוצה גדולה של אנשים, שחלקם אפילו אינם ממש חובבי צילום שאוספים כל פריט שכתוב עליו לייקה.
במקום השני – צלמים שאוהבים להסתובב עם לייקה תלויה עליהם – בפרט בשביל הפוזה.
במקום השלישי – צלמים שאוהבים את המבנה של מצלמות לייקה ובפרט את הדקויות שיודעת לייצר האופטיקה של לייקה.
מהם סיכויי ההצלחה של המצלמות הללו בשוק של ימינו?
עם המשבר הכלכלי שעדיין לא חלף למרות סימנים פה ושם שאולי הוא יחלוף מתישהו, הסיכוי די קלוש.
יש לזכור שלייקה חברה קטנה יחסית בעולם הצילום למרות השם ההיסטורי הגדול שלה. המחזור שלה קטן מ 150 מיליון יורו בשנה (פי 20-60 קטנה יותר ממתחרותיה ביפן).
המצלמות והעדשות מורכבות ביד, אחת אחת – שזה אומר – עלויות ייצור גבוהות.
לדעתי, לייקה היתה צריכה מזמן לעבור לייצור המוני תעשייתי עם השגחה אישית שהיה מוזיל את המוצרים שלה ומקפיץ את המכירות.
לשם לייקה עדיין יש הרבה משקל בעולם הצילום – אבל בימים טרופים אלו אנשים מחפשים את ה Value for money וללייקה אין את זה כיום.
החברה עברה בשנים האחרונות כמה טלטולים גדולים והיתה מספר פעמים על סף פשיטת רגל – בעיקר מפני שלא הפנימה בזמן את עוצמתו של עולם הצילום הדיגיטלי והיתה בין המאחרות לכניסה לשוק.
מה שהחייה אותה לבד מהזרמה גדולה של כסף ומכירת נכסיה למשקיעים חיצוניים - הוא הייצור של עדשות עם המותג לייקה ליצרניות אחרות כמו פאנאסוניק ואחרות שרוכבות על השם הזה כדי לקדם את המצלמות הדיגיטליות שלהן.
זו אותה רוח גבית שגם מזרימה חיים במפרשיהן של צייס (סוני) ושל שניידר הגרמנית.
במבט מפוכח – סיכוייה של לייקה בעולם המטורף של היום לא גדולים במיוחד, בפרט בתקופת המשבר הכלכלי החובק עולם.
זו חברה חכמה עם מוניטין מוצדק רב שנים אבל אינני בטוח שזה יספיק לה כעת.
אישית, אני אוהב את מוצריה למרות שאין ברשותי מצלמת לייקה אלא רק צמד טלסקופים איכותיים בעלי אופטיקה משובחת ביותר.
אם במקרה תהיה לה הצלחה גדולה (ואני מקווה כך) היא לא תוכל לספק את הסחורה.
אם החברה לא תעבור לייצור מתועש יותר, חכם יותר עם תכנון מתקדם, עתידה מאוד מאוד לוט בערפל, למרות שמה המהולל.
|
פורטל הצילום של טד בפייסבוק
