אחרי שסיגמה קנתה את FOVEON, יצרנית החיישנים בעלי שלושת השכבות (אדום ירוק כחול), הרבה אנשים נשמו לרווחה. פוביאון היתה קטנה מדי מכדי לעשות משהו גדול. הרעיון של חיישן שמחקה את השכבות של פילם צבעוני ולא נעזר בטכנולוגיית האינטרפולציה של באייר היה ענק. המצלמות הראשונות שניצלו חיישן זה (של סיגמה) הפיקו צילומים מפורטים להפליא, הרבה יותר מאחיותיהן המשתמשות בשיטה הקלאסית של באייר ועם אותו מספר פיקסלים. עד לימים אלו (ספטמבר 2010) לכל המצלמות של סיגמה – באריזות ובמבנים שונים היה אותו חיישן. החיישן הנפוץ של סיגמה (פוביאון) היה בן 4.7 מ"פ לערך (פעם קוראים לו 4.6 ופעם 4.8 ) וסיגמה התעקשה לקרוא לו חיישן בן 14 מ"פ (3 שכבות של 4.7). לי אישית זה לא מפריע כשקוראים למצלמה בת 4.7 מ"פ בשם של 14 מ"פ. אבל - השטח חושב אחרת. פיקסל מורכב משלושה אלמנטים – ירוק, כחול, אדום כך שהמצלמה היא בת 4.7 מ"פ, נקודה. גודל הקובץ תואם ל 4.7 מ"פ וזהו. מצלמה מקבילה של יצרנים אחרים שיש לה באמת 14 מיליון נקודות על משטח אחד ועל ידי המסננים נוצרת תמונות צבע של 14 מ"פ אמנם היא פחות חדה ממצלמת שחור-לבן בת 14 מ"פ, אבל – הרבה יותר מפורטת ממצלמות סיגמה. לו ניקון היתה מגיעה עם מצלמה עם החיישן הזה הייתי אולי שוקל אותה וזאת משתי סיבות: האחת, יש לי כבר עדשות של ניקון והשניה – ניקון יודעת היטב לנקות שלג באיזו גבוה. מי שראה את הפוסטר של האריה שלי בגודל 70X100 שנוצר ממצלמה של 3 מ"פ (CP990) וממרחק צפייה בפוסטר - האריה נראה בסדר גמור. עם מצלמה בת 4.7 מ"פ (50% יותר מאשר ה CP-990) וללא אינטרפולציית באייר הפוסטר היה נראה הרבה הרבה יותר טוב, אבל לא כאילו בא ממצלמה בת 14 מ"פ. אלא מאי, החיישן הקודם סבל לא רק ממיעוט פיקסלים אפקטיביים אלא גם מבעיות רעש (שלג) באיזו גבוה. סיגמה הכניסה אותו במגוון מצלמות שלה – DSLR ו P&S גדולת חיישן, אך לא הצליחה לשכנע את העולם. והנה, בפוטוקינה השנה הכריזה סיגמה על הדור הבא – SD1 – מצלמה עם חיישן פוביאון חדש בן 15.4 מ"פ בכל שכבה. ושוב, היא ממשיכה לציין שהמצלמה היא בעצם בעלת 46 מ"פ... עד כאן – ולא חשוב כיצד סיגמה קוראת לה – ישנו צפי לאיכות תמונה מדהימה. אבל – סיגמה לא נוקבת מהם ערכי האיזו של מצלמה זו, מה שמחשיד את יכולת הטיפול בשלג שלה. בנוסף, סיגמה התעוררה ליום של אתמול: כמעט כל מצלמות ה DSLR החדשות של ימינו כוללות אפשרות צילום וידיאו גבוה אבחנה – HD. בנוסף, הטרנד היום אצל היצרניות המובילות הוא צירוף מצלמות חיישן FF לליין שלהן. משום מה, זה וגם זה נשמט לסיגמה מהלקסיקון. אז מה אנחנו צפויים לראות? את המצלמה החדשה כמצלמת אולפן המצלמת באיזו 50-100 באיכויות שצפויות להיות מדהימות, אך ללא וידיאו. על פי הגלים שסיגמה עושה בפרסומות, מצלמה זו תעלה הרבה כסף. אבל - חיישן APS (מקדם קיטוע של 1.5 – שיפור לעומת הקודמות שהיו עם מקדם קיטוע 1.7) הוא לאו דווקא הבחירה הראשונה של צלמי הסטודיו. איזו נמוך, מצלמת קרופ, ללא וידיאו – מה הסיכוי שלה בשוק – כמה טובה שלא תהיה? בנוסף, שאלה כואבת - האם יש לסיגמה עדשות טובות דיין לבטא את איכויות החיישן הזה? כיום, מצלמות הפורמט הבינוני מפילות מחירים עקב הלחץ מלמטה (מצלמות DSLR בנות 20-24 מ"פ) ומחיריהן, עם חיישן בן 30-40 מ"פ כבר מתחת ל 20,000 דולר. חיישן גדול מפיק צילומים חדים ומפורטים גם בזכות גדלי הפיקסלים המרכיבים אותו. האם שוב נראה גל של מצלמות מביתה של סיגמה במשך 6 השנים הבאות עם אותו החיישן, כל פעם בשינוי אדרת? האם היא שוב מאחרת לכיתה?
|