למצלמות ה APS של ניקון יש חיישן עם מקדם קיטוע של 1.5.
שטח חיישן ה APS של ניקון הוא 23.7X15.7=372 ממ"ר. שטח חיישן FF הוא 24X36=864 ממ"ר.
היחס ביניהם הוא 864/372=2.3 בערך. מקדם הקיטוע מגיע לאותו מספר מכיוון אחר – 1.5X1.5 = 2.25.
מספיק קרוב.
כאשר מצלמים במצלמת FF נניח D700 – ומרכיבים עליה עדשת DX, המצלמה מזהה את העדשה ויוצרת שדה ראייה על החיישן המתאים לעדשות DX. מקבלים במקום 12 מ"פ – קרופ של 1.5 עם שטח פי 2.25 קטן מהמקור.
מקבלים בעצם חיישן של 12/2.25 = 5.3 מ"פ - קטן מדי לשימושים רציניים.
אם נעשה את התרגיל הזה על מצלמת ה D3X בת ה 24 מ"פ נקבל חיישן DX של 24/2.25 = 10.6 מ"פ. זה כבר יותר שימושי.
ואם נחזור על זה עם ה D800 – נקבל חיישן "DX" של 36/2.25= 16 מ"פ. זה כבר גודל חיישן מאוד שימושי.
כעת נעשה תרגיל מעניין הפוך, ונתחיל להבין כמה דברים.
נתחיל ב D100 ההיסטורית. היא היתה מצלמת APS בת 6 מ"פ (ועדיין שמורה אצלי בארון – DSLR הבתולין שלי!).
אם נלך ההיפך מהחישובים לעיל, ואם ננסה לחשב מאיזה צפיפות חיישן FF נגזרה לכאורה המצלמה הזו – נכפול 6 ב 2.25 ונקבל 13.5 מ"פ! נלך קדימה – D200 – מצלמת APS עם חיישן של 10 מ"פ.
אם החיישן בצפיפות הזו היה עולה לגודל FF היינו מקבלים 10 כפול 2.25 שזה 22.5 מ"פ!
עוד צעד – ה D300 – עם חיישן של 12 מ"פ שהוא כאילו "תגזיר" ממצלמת FF בעלת חיישן של 27 מ"פ...
עוד צעד – ה D7000 – חיישן של 16 מ"פ – כמו "תגזיר" ממצלמת FF בת 36 מ"פ! ( 16X2.25).
זהו בעצם גודל וצפיפות החיישן של ה D800 !
כלומר, צפיפות הפיקסלים של ה D7000 דומה לצפיפות הפיקסלים של ה D800 על כל המשתמע מכך – רזולוציה, רעש, משנה זהירות בצילום וכ"ו.
הצעד הבא – חיישן ה D3200 החדשה – בן 24 מ"פ והוא בגודל APS. הוא ייראה כמו תגזיר ממצלמת FF בת 54 מ"פ!!
נלך עוד צעד - ונעשה לרגע חישוב מטורף על מצלמת P&S, נניח מצלמת הקנון SX150IS שלה חיישן בגודל טיפוסי של 1/2.3" שזה 6.17X4.55 מ"מ. השטח שלו הוא 28 ממ"ר.
הוא קטן מחיישן FF פי 864/28=31 לערך. מקדם הקיטוע הוא שורש של 31 = 5.5 בקירוב. זה מתאים לאורך המוקד האמיתי של המצלמה – 60 מ"מ שנראה כמו 335 מ"מ בערך.
אם החיישן בן 14 מ"פ, הוא נראה כמו "תגזיר" ממצלמת FF של  434 מ"פ!!! (14X31)
מה זה אומר?
אם על מצלמת FF כמו ה D800 בת 36 מ"פ צריך להיזהר בשעת הצילום מתזוזה כי החיישן צפוף וצריך להשתמש במיטב האופטיקה כדי להגיע לכל פיקסל, מה צריך לעשות עם מצלמה בעלת חיישן של 434 מ"פ?
האם בכלל ישנה אופטיקה המסוגלת להרשים כל פיקסל במצלמה הזו? ממש לא. גם אם העדשות קטנות ויותר קל ללטש אותן במדויק, אנו מצויים קילומטרים מיכולת ההפרדה התיאורטית של החיישן.
ומה לגבי איזו?
אם במצלמת ה D800 בת ה 36 מ"פ אי אפשר לחגוג עם כל איזו רצוי (25,600 לא שימושי), מה אפשר לעשות עם ה SX150IS? תשובה - באיזו 1600, אחרי טאטוא מסיבי של הרעש (שלג) התמונה אמנם מתקבלת בלי שלג המפריע לעין אך היא חסרת פרטים בצורה פתטית.
עובדים עלינו...
אנחנו רואים גם את האבולוציה. ממצלמת FF לכאורה בת 13.5 מ"פ (D100) או 22.5 מ"פ (D200) פתאום רמות הרעש שמצלמות אלו ייצרו נראות זוועה. אנחנו צריכים בעצם להשוות למשל את 5DMKIII בת ה 22 מ"פ FF למצלמת ה D200 בת ה 10 מ"פ שהיא שוות ערך למצלמת FF בת 22.5 מ"פ. ברור שה 5DMKIII "אוכלת בלי מלח" את ה D200 באיזו גבוה, למרות צפיפות פיקסלים דומה.
יש ל MKIII לפחות שלושה-ארבעה סטופים של יתרון...
זו האבולוציה האמיתית!
מעניין כיצד ה D3200 תתנהג עם חיישן FF וירטואלי של 54 מ"פ – מבחינת רזולוציה ורעש.
הבסיס לחיים זו הביולוגיה. הבסיס לביולוגיה זו הכימיה. הבסיס לכימיה היא הפיסיקה. הבסיס לפיסיקה היא המתמטיקה. כלומר – הבסיס לחיים זו המתמטיקה, גם לחיינו הצילומיים – וההוכחה מצויה לעיל....