ערב מידברי גובה (סאן פאולו, ברזיל) מראה פראי כלב העץ שמים בוערים
מאמרים - מאמרים כתבות והגיגים בנושאים שונים מעולם הצילום
ישנם 829 מאמרים ב 7 נושאים
» הפן הטכני » פרטים
הפן הטכני
נוספה: 8/8/2015
גרסה להדפסה
Share |
וידיאו 8K, 4K, 2K והמשך יבוא...פרק רביעי צפיות: 928

אם ננסה לתמצת בכמה משפטים את מה שלמדנו עד כה – נוכל לומר כך:
עולם הוידיאו (והטלויזיה) עבר בשנים האחרונות מהפכות אחת אחרי השניה.
אחרי דגירה ממושכת של קרוב ל 100 שנה מאז המצאת הטלויזיה והשפופרת הקתודית, והמעבר לפני כחמישים שנה משחור לבן לעולם הצבע, החלה בשנים האחרונות התפתחות מטאורית של עולם זה.
העולם האנלוגי, מוגבל הרזולוציה, הפך דיגיטלי (בדומה לעולם האודיו עם הופעת ה CD). הרזולוציה התחילה מטפסת מכ 0.3 מיליון פיקסלים למסגרת ל 1 מיליון פיקסלים (720P) ול-HD מלא בן 2 מיליון פיקסלים למסגרת.
גם צורת המסכים השתנתה – מקופסאות גדולות למסכים שטוחים בטכנולוגיות שונות (LCD, OLED, PLASMA ועוד).
חיבוריות הוידיאו השתנתה מכבל אנלוגי יחיד (קומפוזיט) לכבל כפול (s-Video) לכבל משולש (קומפוננט) ולכבלים דיגיטליים.
וידיאו כיום רץ בכבלים קואקסיאליים דיגיטליים, בכבלי DVI, כבלי HDMI, כבלי DISPLAYPORT, כבלי רשת, כבלים אופטיים ועוד.
בנוסף, ניתן לשדר וידיאו דיגיטלי בצורה אלחוטית בכמה דרכים שונות לטווחים קצרים או ארוכים.
כשחשבנו שאנחנו יכולים לשבת על עלי הדפנה התברר לנו לפני כמה שנים שעולם ה HD איננו סוף פסוק בכלל.
הוא הפך להיות 3D – תלת מימדי, וממשיך לטפס ברזולוציה, אם צריך או לא צריך מעלה מעלה.
בפרק הקודם ראינו את קפיצת המדרגה הנוכחית – ה UHD או בשמו האחר – 4K המציג על מסך 8 מיליון פיקסלים למסגרת, פי 4 מהרזולוציה של ה-HD המלא.
אם חשבנו שבכך הסתיים המירדף – טעינו. הוא רק התחיל!
בשנת 1995 – 20 שנה לפני כתבה זו, החל ביפן פיתוח של הדור הבא של הטלויזיה.
מי שעומד מאחורי זה היא רשות השידור היפנית – NHK עתירת האמצעים.
הפורמט החדש שהתחילו לעבוד עליו לפני 20 שנה נקרא Super Hi-Vision  או בז''רגון הנפוץ – 8K.
זה נראה כמו פנטזיה הזויה לחלוטין – רזולוציה הגדולה פי 4 מאשר 4K או פי 16 מאשר HD מלא.
לכל מסגרת יש כ 33 מיליון פיקסלים (לא 8 מיליון כמו ב 4K או 2 מיליון כמו ב HD).
להלן איור הממחיש את כמות הפיקסלים ב-HD  מלא מול ה 8K:

Color Space: 65535


התקן מבוסס על וידיאו ברזולוציה של 7,680 × 4,320 פיקסלים (כ 33 מיליון), יחס אורך גובה של 16:9 (כמו רוב סרטי ה HD) קצב ריענון של 120 פעם לשניה.
תקן האודיו הנלווה תומך ב 24 רמקולים (!) – ונקרא 22.2. ישנם רמקולים מעל הראש, בגובה האוזניים, נמוך מהראש ושני סאבוופרים. אתם רואים את עצמכם ממלאים את הסלון עם 24 רמקולים כדי ליהנות מפס הקול הנלווה?
אני שמעתי את זה בתערוכה. אתה ממש צף בתוך המוסיקה. מהמם אבל לא בטוח שאפשרי לשימוש בית.
בבתי הקולנוע הדיגיטליים זה כבר סיפור אחר.
האם זה חלום? ממש לא.
המסך הראשון שתומך ב 8K של SHARP בגודל 85 אינטש כבר קיים בעולם כשלוש שנים (ומסכים נוספים של חברות אחרות כמו LG, סמסונג ועוד הצטרפו לפורמט):


טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בלונדון ב 2012, טקס הסגירה, תחרות הגמר של ריצת ה 100 מטר לגברים שודרו ב LIVE בפורמט 8K מלונדון לטוקיו על הרשת ואלפי יפנים צפו בזה לפנות בוקר ברחובות טוקיו על מסכי ענק!
כך נראה הסטודיו של 8K בלונדון ב 2012:


מאז הופקו עוד הרבה תוכניות ביפן בפורמט זה, למשל -
שיגור מעבורת החלל ב 2011:

Color Space: sRGB


תערוכת האופנה של נערות טוקיו:

Color Space: sRGB


תחרות רכיבת סוסי הפרא ביפן – ה SOMA ועוד:


מפת הדרכים של הפורמט מובאת להלן:

Color Space: sRGB


היעד – שידור מלא של המשחקים האולימפיים בפורמט זה.
בינתיים, יפן החלה בניסויים בשידור קרקעי (אנטנות) וזה הצליח, שנה לפני הזמן המתוכנן.
המצלמות המתאימות לפורמט זה פותחו על ידי NHK – וכבר עברו הקטנה לגודל הרבה יותר שימושי:


גם היטאצ''י הצטרפה ליצרניות המצלמות:


וגם IKEGAMI:


זה מתחיל להיראות ממש רציני. אפילו מפיקי קולנוע התחילו להתעניין בפורמט, והקומדיה הקצרה הקרויה Beauties Á La Carte כבר הופקה ב 8K כדי להיות מוקרנת בקאן:


לא ירחק היום ונראה את הפורמט הזה חוגג בבתי הקולנוע הדיגיטליים, ואחר כך, יזדחל לו בשקט לביתנו.
האם עוצרים כאן?
מה פתאום. ישנן שמועות מבוססות למדי שב 2020 יוכנס תקן חדש שנקרא 16K או 18K בעל רזולוציה פי 4 מאשר 8K.
הוא צפוי להיות ברזולוציה של 15384X8640 פיקסלים– כלומר מסך בן 132 מיליון פיקסלים (18K יהיה בן 200 מיליון פיקסלים).
ולאחרונה מתגבר גם הבאזז על הפורמט שיבוא אחריו ב 2025 – 32K או 36K בני 528 עד 800 מיליון פיקסלים למסך.זיכרו, רובנו מצויים עדיין בעולם ה HD עם מסך של 2 מיליון פיקסלים...למה צריך את כל זה?
אל דאגה, היצרנים ימצאו לזה תירוץ טוב ואנחנו נחליף ונחליף טלויזיות, נגני סרטים, רשתות מחשבים מהירות יותר ויותר וכולם יהיו מאושרים.

הבעיה הגדולה מכולן – הרזולוציה לא קובעת את איכות התכנים הנצפית, וחוששני שיצרני הזבל המוסרט ימשיכו לחגוג בכל הרזולוציות. את זה לא ניתן כנראה לתקן בעזרים טכנולוגיים בלבד.
ובמאמר מוסגר, אנחנו בחברה שלנו צריכים להתמודד עם שטף של תקנים וטכנולוגיות מתחלפות עד לקבלת סחרחורת. למזלנו, גם היצרנים האחרים צריכים לאכול את התבשילים הללו וגם להם לא קל.
עד כאן סדרת הכתבות האלו הדנות בעולם הוידיאו המחליף צבעים כמו זיקית.
אם תהיינה חדשות מעניינות בעולם זה, אעדכן כמובן.

 

 
Copyright © Dr. Joseph Kramer. All rights reserved © כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
פורטל הצילום של טד בפייסבוק פורטל הצילום של טד בפייסבוק