אנחנו מוקפים בקרינה אלקטרומגנטית, המגיעה ממקורות שונים – מכדור הארץ, מהשמש, מהחלל.
חלק קטן מקרינה זו נראית לעינינו כאור. לשאר הקרינה אנחנו עיוורים.
העין שלנו רואה תחום שבין הסגול לבין האדום (דרך כחול, ירוק, צהוב וכתום), אורכי הגל הללו נמצאים לערך בין 400nm (סגול) לבין 700nm (אדום). אורכי גל קצרים יותר (ובעלי תדירות גבוהה יותר) נקראים אולטרא סגול = "על-סגול" (מעל הסגול) , אורכי גל ארוכים יותר (בעלי תדירות נמוכה יותר) קרויים אינפרא אדום = "תת-אדום" (מתחת לאדום). הסימון nm הוא ננו-מטר (מיליארדית המטר, מיליונית המילימטר).
גם חום משודר מגופים חמים בתחום התת-אדום, אבל בתחום הרחוק, שהצילום הקונבנציונלי איננו מגיע אליו – אלא רק במצלמות מיוחדות הקרויות מצלמות תרמיות ולא על כך הדיון.
גלים אלו אין העין האנושית מסוגלת לראות באופן ישיר. לעתים, אם מאירים משהו (כמו סלע או מינרל לדוגמה) באור על-סגול, המינרל זורח בתגובה בצבעים שהעין יכולה להבחין בהם (ירוק, כחול, צהוב וכ"ו).
כנ"ל בדיסקוטק למשל, המוצף לפעמים באור על-סגול, והחולצות מחזירות לנו אור נראה לעין.
הסיבה לכך היא חילוף קוונטי של אנרגיה – בו האור העל-סגול מותמר באור אחר, אך לא ארחיב על כך את הדיבור כעת.
דבר דומה קורה בנורות פלואורסצנט. בתוך הנורה מופק אור על-סגול ופנים הנורה מצופה בחומר מסוים הקולט את האור העל-סגול והופך אותו לאור לבן נראה.
הדבר מתאפשר כאשר יש מקור עם אנרגיה גבוהה ואנרגיה זו מותמרת לאנרגיה נמוכה יותר (והשאר הופך לחום). ההיפך, לא אפשרי באמצעים פסיביים.
בעלי חיים רבים – תחום הראייה שלהם רחב משלנו – בעיקר בעלי חיים ליליים, והם רואים מה שאנחנו לא רואים. בעלי חיים אלו הסתגלו לתנאי החיים שלהם ולכן הראייה שלהם התפתחה בדרך שונה משלנו.
בני האדם, מאז התגלה הספקטרום הרחב, חשקה נפשם "לראות" מה קורה מחוץ לתחום הראייה האנושי.
לפני שנים רבות פותח סרט צילום שרגיש לתת-אדום. הצילום נעשה דרך מסנן שמעביר תת-אדום בלבד, והצילום נעשה בדרך די מסורבלת.
מכוונים את המצלמה לנושא בלי הרכבת המסנן (המצלמה על חצובה כמובן) וממקדים ידנית. כשהתמונה מקומפזת היטב, מרכיבים את המסנן. מרגע זה ואילך, הכל נעשה בעצם באפלה (לא רואים דבר מבעד המסנן). בעדשות הישנות היה סימון קטן ליד הסימון של נקודת הפוקוס, שהיה קצת מוזז מהנקודה הראשית. לשם היו מסובבים את טבעת הפוקוס, כי הקרניים התת-אדומות אינן מתמקדות באותו מישור כמו קרני האור הנראה.
לוחצים על המחשף ומצפים לטוב. לפעמים, הפוקוס בכל זאת לא במקום. לפעמים, החשיפה לא היתה נכונה, אבל זה מה שהיה.
העולם הדיגיטלי שינה כל זאת.
מצלמות ה P&S הדיגיטליות הפשוטות היו רגישות למדי לתת-אדום וניתן היה לראות על הצג האחורי מה עומדים לצלם. זה שדרג את יכולת הצילום בתת-אדום בצורה משמעותית וגרף הרבה צלמים לנסות את כוחם בתחום הזה.
המצלמות הראשונות רובן ככולן היו מבוססות על חיישן CCD ולא על חיישן CMOS וזה הקל על המלאכה כי חיישני CCD קצת יותר רגישים לתת-אדום.
הדבר השתנה עם התפתחות מצלמות ה DSLR – שכוללות מסנן מעל החיישן שאיננו מעביר כמעט תת-אדום או על-סגול והחיים הפכו קצת יותר קשים.
תחום התת-אדום שמעניין אותנו הוא בין 700-1000 nm, והוא הפופולרי ביותר בעולם הצילום שלנו.
אי הסדר מתחיל בכינויי המסננים. לכל חברה כינוי אחר למסננים שלה, שלפעמים מייצג את תחום ההעברה, ולפעמים לא.
הפופולריים ביותר לצילום בתת-אדום הם:

89B של Wratten זהה ל- 092 של B+W זהה ל R72 של Hoya שמעבירים בין 680-720 nm, והם אדומים כהים.

87 של Wratten זהה ל- 87 של Tiffen שמעבירים בין 740-795 nm, חוסמים את כל האור הנראה.

87C של Wratten זהה ל - 093 של B+W שמעבירים בין 790-850 nm, והם שחורים לחלוטין.

יש עוד כמה סוגים, אבל אלו הפופולריים ביותר.
אם נשתמש במסנן שחותך את כל האור הנראה, נקבל תמונה מונוכרומטית (ללא צבע), אם נשתמש במסנן אדום כהה, קצת אור נראה יעבור וניתן ליצור גיוון מסוים בתוצאות.
בגלל העובדה שלחיישנים רגישות מופחתת לתת-אדום, החשיפות מתארכות – מה שעלול ליצור בעיה עם אלמנטים שזזים בשדה הראייה – כמו עלים ברוח, אנשים שזזים וכן הראה.
אבל מה בעצם כל כך מיוחד בצילום הזה?
מקבלים יחסי גיוון שונים בין אלמנטים שמחזירים תת-אדום לכאלו שבולעים אותו. למשל, עלווה של עצים וצמחיה מחזירים אור תת-אדום ויתקבלו בהירים יותר מהרגיל. גזעי עצים וחול ים כנ"ל – אף הם מתקבלים בהירים יותר. מאידך, מים (ים, בריכה) בולעים את האור התת-אדום ויתקבלו כהים מהרגיל ואף שמים לפעמים מתקבלים כהים יותר.
במבט ראשון על תצלום תת-אדום מתקבלת "דרמה" מוזרה של סולם בהירויות שאיננו רגילים לראות.
חלק מהמצלמות של סוני למשל, המאפשרות "צילום לילה" = Night shot מאוד רגישות לתת-אדום. הסיבה - החיישן רגיש מאוד לתת-אדום כי בצילומי לילה המצלמה נעזרת בתאורת תת-אדום. יש גם מצלמות של יצרנים אחרים הרגישות למדי לתת אדום.

לדוגמה – תמונות שצולמו בסוני 717 – במצבים שונים עם מסנן B+W 093 שחור לחלוטין. הדבר המוזר בפעם הראשונה שמצלמים במצלמה – לא רואים דבר דרך המסנן  אבל על הצג של המצלמה יש תמונה.
כאשר המצלמה מצויה במצב הרגיל שלה, מתקבלת התמונה הזו בגוונים של סגול בהיר:

Model: CYBERSHOT Exposure Time: 1.6sec F Number: 2.2 Max Aperture Value: 2.0625 Focal Length: 9.7mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 100 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Manual white balance Flash: Flash did not fire Date Taken: 2005:08:20 08:52:56 Color Space: 65535

המרה לשחור-לבן תפיק את התוצאה הזו:

Model: CYBERSHOT Exposure Time: 1.6sec F Number: 2.2 Max Aperture Value: 2.0625 Focal Length: 9.7mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 100 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Manual white balance Flash: Flash did not fire Date Taken: 2005:08:20 08:52:56 Color Space: 65535

החשיפה מאוד ארוכה – למעלה משנייה שלמה באור יום מלא!
מאידך, כשנפעיל את מנגנון צילום הלילה, החשיפה מתקצרת מאוד – ל 1/60 של שניה והתמונה מתקבלת בגוון ירקרק קל. המרה ל ש"ל תפיק את התמונה הזו:

Model: CYBERSHOT Exposure Time: 1/60sec F Number: 2 Max Aperture Value: 2.0625 Focal Length: 10.1mm Exposure Program: Not defined Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 100 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Date Taken: 2005:08:20 10:13:37 Color Space: 65535

שני כתמי האור בחלק העליון של הפריים נובעים מתאורת התת-אדום המופעלת במצב הזה מלדים המצויים סביב לעדשה ואת ההחזר מהמסנן אנחנו רואים בחלק העליון של התמונה.
ודוגמאות שצולמו בניקון D100 עם אותו מסנן (B+W 093). החשיפה ארוכה – 1/6 שניה ומתקבלת תמונה בגוון סגול:

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1/6sec F Number: 4 Max Aperture Value: 4 Focal Length: 12mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0.6666667 Metering Mode: Pattern White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 18 Date Taken: 2003:08:07 17:52:14 Color Space: 65535

לאחר המרה לשחור-לבן וטיפול בקונטרסט – מתקבלת התמונה הבאה:

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1/6sec F Number: 4 Max Aperture Value: 4 Focal Length: 12mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0.6666667 Metering Mode: Pattern White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 18 Date Taken: 2003:08:07 17:52:14 Color Space: 65535

רואים את העלווה הלבנה, את השמים הכהים וניתן להבחין אפילו בחתול במעלה המדרגות שלא שינה את גווניו...
כאמור, כל הצילומים נעשו במסנן השחור – ה 093 שאיננו מעביר שביב של אור נראה ולכן הכל מונוכרומטי. מאידך, אם נלך קצת אחורה, וניתן קצת לאור נראה (אדום כהה) לעבור, נוכל לקבל תמונות מוזרות שכמו נלקחו מעולם אחר (לאחר עיבוד קל במחשב) כגון זו:

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1/30sec F Number: 3.2 Max Aperture Value: 3 Focal Length: 17mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 25 Date Taken: 2005:11:25 09:53:09 Color Space: 65535

אבל על כך – בהמשך.