בפרקים הקודמים ראינו חלק מהסיבות מדוע איננו מקבלים תמיד תמונות חדות – ביניהן מיקוד לא מדויק, עדשה לא איכותית, שימוש בצמצם לא אופטימלי והרכבת אביזרים על העדשה אשר מורידים מהחדות שלה.
הפעם אדבר על סיבה נוספת, חשובה אף היא המונעת מאיתנו קבלת תמונה חדה – טשטוש של רעידה או תנועה.
חוק ה"אצבע" ההיסטורי קובע שיש לצלם מהיד במהירות שהיא לפחות 1 חלקי אורך המוקד. למשל, אם אנו משתמשים בעדשה של 100 מ"מ, מומלץ לצלם במהירות של 1/100 של שנייה לפחות.
ככל שאורך המוקד מתארך, עלינו לצלם במהירות תריס גבוהה יותר, ואם נשתמש למשל בעדשת 500 מ"מ ונרצה לצלם בה מוחזקת ביד – נצטרך לצלם במהירות תריס של לפחות 1/500 של שנייה.
כאשר אנחנו עוברים לעולם ה DSLR, המצב עוד מחמיר. בגלל מקדם הקיטוע (קרופ פקטור) העדשה נראית למצלמה כאילו היא עדשה ארוכה יותר. במצלמות ניקון קרופ הפקטור הוא 1.5, לכן עדשת 500 מ"מ תיראה כמו עדשת 750 מ"מ בעצם, והמהירות המומלצת לצילום מהיד יהיה אם כן 1/750 ולא 1/500.
לכאורה לא צריך להיות הבדל, כי חיישן של מצלמת DSLR הוא רק יותר קטן והתזוזה של התמונה על החיישן בגלל הרעידה היא אותה תזוזה זויתית. אבל – הואיל והחיישן קטן יותר, יש צורך בהגדלה גדולה יותר כדי להגיע לגודל הדפסה נתון – וכך הרעידה הקטנה מוגדלת עוד יותר.
לכן מומלץ לקחת בחשבון את קרופ הפקטור בשעת חישוב מהירות הצילום.
ומה קורה אם אין מספיק אור בחוץ לצלם במהירות חשיפה כזו גבוהה?

אם אין לנו חצובה שתעזור בתמיכת המצלמה והעדשה, נעלה את רגישות המצלמה (האיזו) ו/או נפתח את הצמצם לגודל מכסימלי כדי לקלוט את מכסימום האור.
אבל – אליה וקוץ בה. פתיחת צמצם למכסימום היא לא תמיד המצב האופטימלי לעדשה הספציפית, ומה שהרווחנו בגלל מהירות הצילום הגבוהה, אנו עלולים להפסיד בגלל הצמצם הפתוח.
אם העלינו גם את הרגישות – איזו – אנו עלולים להוסיף רעש אלקטרוני (שלג) לתמונה שאף הוא לא יתרום לחדות הויזואלית.
מה עושים?
קודם כל, צריך לצלם נכון. יש צורך בטכניקה נכונה להחזקת המצלמה והעדשה.
את העדשה נתמוך ביד שמאל מלמטה, את המרפקים נצמיד לגוף כדי לייצב את המצלמה, נעצור את הנשימה ונלחץ על המחשף באיטיות – כמו שסוחטים הדק. תנועה מהירה של האצבע עלולה להזיז את המצלמה וקיבלנו טשטוש.
מנסיוני, שימוש בטכניקה הנכונה וקצת אימון מאפשרת לחשוף במהירויות נמוכות בהרבה מ"חוק האצבע" ועדיין לקבל תמונות חדות.
לדוגמה, תמונה שצולמה בערב בפאריס לכיוון שער הנצחון בעדשת 200 מ"מ ללא מייצב במהירות חשיפה של עשירית שנייה. החזקה נכונה מובילה לתמונה סבירה (לא חותכת בחדותה, אבל מתקבלת):

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1/10sec F Number: 5.6 Max Aperture Value: 5 Focal Length: 200mm Exposure Program: Normal program Exposure Bias Value: 0.3333333 ISO Speed Ratings: 800 Metering Mode: Pattern White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 300 Date Taken: 2002:10:24 19:58:51 Color Space: sRGB

אם יש לנו משהו להישען עליו – קיר, אדן חלון, עמוד וכ"ו, נרוויח עוד קצת מהירות חשיפה.
ההבדל בין טשטוש של רעידה לבין טשטוש של מיקוד לא נכון ניתן לזיהוי בקלות. בטשטוש של רעידה הכל מטושטש, אבל אם לא מיקדנו נכון, חלק מהתמונה יהיה יותר חד מחלק אחר.
גם טשטוש שנובע מאופטיקה לא טובה ייצור תמונה לא חדה, אבל היא תהיה קצת יותר חדה במרכז או באזור שמיקדנו עליו מאשר בשאר הפריים.
יש לציין שלפעמים דווקא מכוונים שכל התמונה, לבד מאזור קטן, תהיה מטושטשת (כמו בשעה שאנו מצלמים מאקרו או משתמשים בעדשת טלה ארוכת מוקד המבודדת למשל שחקן אחד במגרש מתוך שאר השחקנים.)
לעתים אנחנו מכוונים ליצירת טשטוש התורם לתחושת תנועה – דוגמאות נראה בהמשך.
ככל שהעדשה קצרת מוקד יותר (עדשה רחבה – Wide angle) ניתן לפי חוק זה לצלם במהירות חשיפה נמוכה יותר.
למשל, בעדשת 20 מ"מ ניתן לצלם במהירות של 1/20 של שנייה (עם מקדם הקיטוע – מומלץ לצלם ב 1/30 של שניה). גם זהו פתרון שניתן להשתמש בו לעתים, או לפחות לקחת אותו בחשבון.
הרי תמונה שצולמה בכנסיה באורך מוקד של 12 מ"מ, ללא מייצב – במהירות חשיפה של 1/2 שנייה. גם כאן האחיזה היא המפתח:

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1/2sec F Number: 4 Max Aperture Value: 4 Focal Length: 12mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 Metering Mode: Pattern White Balance: Manual white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 18 Date Taken: 2004:10:10 17:11:33 Color Space: sRGB

תמונה שצולמה באותו אורך מוקד בהשענת מרפקים על גדר – מהירות חשיפה של 1.6 שנייה (!) ועדיין התמונה סבירה בהחלט:

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1.6sec F Number: 4 Max Aperture Value: 4 Focal Length: 12mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 Metering Mode: Pattern White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 18 Date Taken: 2004:11:07 01:11:06 Color Space: sRGB

זה כמובן לא יעזור לנו לצלם נושא מרוחק, היכן שצריך טלה. אז מה עושים?

בשנים האחרונות נכנסו לשוק עדשות עם מייצב אופטי ומצלמות שמייצב התמונה מובנה בתוכן.
בשני המקרים העיקרון מאוד דומה – מובנית במצלמה או בעדשה מערכת המסוגלת לזהות רעידות, ובעזרת שימוש באלמנט אופטי בעדשה הרעידות מתקזזות. דבר דומה מצוי במצלמות אחרות בו החיישן נע ועושה את התיקונים מבטלי הרעידות.
למערכות הללו קוראים בניקון VR בקנון IS, בסיגמה OS וכן הלאה.
כמה ניתן לבטל או לצמצם את הרעידות? היצרנים אופטימיים ועד לא מכבר טענו שניתן להרוויח שלושה סטופים של מהירות.
מה זה אומר? אם נצלם בעדשה באורך מוקד של 400 מ"מ, חוק האצבע טוען שנצטרך לצלם במהירות חשיפה של 1/400 של שנייה לפחות. שלושה סטופים של מהירות אומרים – 400:2:2:2 = 50. שזה 1/50 של שניה. לא רע בכלל! בפועל - בשימוש נכון, מקבלים באמת משהו דומה.
האם זה אותו הדבר כאילו פתחנו את הצמצם בשלושה סטופים או דחפנו את האיזו כלפי מעלה בשלושה סטופים?
כן ולא. כן, כי בנושאים סטטיים נקבל את אותו הדבר לערך (נשכח לרגע את ההבדלים בעומק השדה ואת ה"שלג" הנוסף לתמונה). אבל – כשהנושא הוא דינמי – הוא יתמרח בהתאם למהירות החשיפה בפועל, למרות שהרקע עשוי להתקבל חד. זה לא קורה אם חושפים במהירות הגבוהה יותר (אלא אם הנושא הוא באמת בתנועה מהירה). להלן כמה דוגמאות להמחשה מעדשה מיוצבת.
הדוגמה הראשונה – פנינג – מעקב אחרי הדמות תוך כדי חשיפה איטית מקנה את התחושה של התנועה כי יש אחיזה לעין על המטריה החדה (1/8 שניה, 120 מ"מ):

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1/8sec F Number: 5.6 Max Aperture Value: 5 Focal Length: 120mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 Metering Mode: Pattern White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 180 Date Taken: 2003:10:23 09:50:43 Color Space: sRGB

במהירות חשיפה של 1/8 שניה, הדמויות ברקע הפכו למטושטשות אבל הכרכרה התקבלה חדה (אורך מוקד 85 מ"מ):

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1/8sec F Number: 5.6 Max Aperture Value: 5 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2003:11:30 17:59:59 Color Space: sRGB

וצילום תוך כדי מעקב אחרי הרוכבים במהירות של 1/20 של שניה ובאורך מוקד של 75 מ"מ יצר אותם חדים ואת הרוכב הבהיר ברקע למריחה לבנה:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/20sec F Number: 5 Max Aperture Value: 4.7 Focal Length: 75mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 1000 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 112 Date Taken: 2006:03:11 02:18:45 Color Space: 65535

ודוגמה הפוכה – זרימת המים מתקבלת במלוא הדרה, בפרט על רקע הסלע עם עלי השלכת בזכות החשיפה איטית (1/2 שניה, 125 מ"מ):

Model: NIKON D100 Exposure Time: 1/2sec F Number: 22 Max Aperture Value: 3 Focal Length: 125mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 Metering Mode: Spot White Balance: Manual white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 187 Date Taken: 2004:12:17 13:01:21 Color Space: sRGB

בשנה האחרונה הציגה ניקון את ה VRII שלה שמאפשר לייצב את התמונה בארבע תחנות צמצם. קנון שדרגה אחריה את מערכת ה IS שלה והושג שיפור נוסף.
אפשרות אחרת לחלוטין לעצור או להפחית את הרעידות הוא שימוש בפלש המקפיא את התמונה, אבל זהו נושא גדול שידון בפעם אחרת.
בפרק הבא – אמצעי ייצוב נוספים.