המצלמה הזו הגיעה אלי למבחן תודות לקבוצת חברות שמעוני יבואני פוג'י.
צורפו אליה בהמשך עוד שתי עדשות לבד מעדשת הקיט – ה 18-55 מ"מ והן ה 55-200 מ"מ (המשכה של עדשת הקיט) ועדשת הזום הרחבה של פוג''י – ה 10-24 מ"מ צמצם 4 קבוע שלהן יוקצו דוחות נפרדים.
כשלוקחים את המצלמה ביד ישנה תחושה קצת משונה. היא קטנה ומצד שני כבדה למדי.
בהשוואה למצלמות ה DSLR  של ניקון (המוכרות לי היטב) יחס הגודל/משקל שלה קטן.
כשאוחז את המצלמה ביד שלי, היא קטנה עלי כי הזרת שלי יושבת תחתיה ולא על המאחז שלה. יש להתרגל לזה. היא קצת יותר גדולה ביד ממצלמת ניקון V3 ודומה למצלמת אולימפוס OMD-EM5 המצויות ברשותי. ניתן לרכוש לה שתי אפשרויות לגריפ כדי לאפשר אחיזה טובה יותר – האחד פשוט וקטן (ללא ערך מוסף ממשי) ואחד גדול יותר שמאפשר צילום אנכי עם כפתורים נוספים שעליו ומאפשר הוספת שתי סוללות להארכת זמן הצילום.
אורך חיי הסוללות קטן מדי לטעמי – כ 350 חשיפות (דומה להרבה מצלמות אחרות) אך משמעותית קטן מאורך חיי הסוללות ב DSLR של ניקון (1000-1500 חשיפות). חובה להצטייד בסוללות נוספות אם רוצים לצאת לסשן צילום אינטנסיבי.
שלוש העדשות שהגיעו אלי איתה מתאימות בגודלן למצלמה – בניגוד לכמה עדשות למצלמות נטולות המראה האחרות שגודלן הוא ללא פרופורציות לגודל המצלמה.
על המצלמה בחלקה העליון ישנן שלוש חוגות, שאצל יצרנים אחרים מוטמנות בתפריטים. הימנית חוגת פיצוי החשיפה. זה נחמד אבל השימוש בה נדיר. השניה, באמצע, חוגת מהירות התריס הנעה בין B ל 1/4000 של שניה עם התריס המכני. גם זו לא ממש שימושית באופן שוטף.
השלישית היא חוגת האיזו. בימים אלו, שהם תור הזהב של הצילום, היא כמעט ולא נדרשת.
בכל מצלמותי שמאפשרות זאת האיזו הוא אוטומטי – שמאפשר לי צילום בכל תנאי התאורה מבלי לחשוב פעמיים.
גם במצלמה זו ניתן להגיע ולכוון אותה לאיזו אוטומטי.
חוגות המשנה המצויות מתחת לשתיים מהחוגות העליונות דומות בתפקידן ליצרנים אחרים.
הואיל וזו מצלמה נטולת מראה, היא מאפשרת דרגות חופש נוספות – כמו תריס אלקטרוני שקט מאוד ששימושי במקומות בהן רעש התריס המכני עלול להפריע.
במצלמה מוטמעות שתי מערכות אוטופוקוס – האחת מבוססת קונטרסט (בעיקר לוידיאו ול LIVE VIEW) והשניה מבוססת פאזה שמהירה יותר. ניתן להשתמש במצלמה במצב פוקוס רציף – והיא עוקבת בזריזות גבוהה מאוד אחרי אותה נקודת פוקוס שקבעתם, גם בקצב האש המרבי שלה.
היא מגיבה טיפונת לאט יותר ממצלמות ה DSLR עם מראה ופריזמה, בייחוד בהדלקתה. היא הרבה יותר מהירה ממצלמות העבר, אבל עדיין לא זריזה כמו DSLR  רגילה – בעיקר המקצועיות (זה כמובן תלוי גם בעדשה המורכבת).
לצילומי רחוב, מאקרו, פורטרטים וכ"ו אין בעיה. לצילומי ספורט מהירים בתנאי תאורה משתנים או למעקב אחרי מעופפים בשמים ובארץ אינני בטוח שתספיק (אבל לא ניסיתי בינתיים).
למצלמה שני לחצנים אחוריים נפרדים לנעילת חשיפה ולנעילת פוקוס – יתרון על רוב מצלמות ה APS שברובן יש לחצן אחד.
התפריטים שלה שונים לחלוטין מתפריטי המצלמות שאני מכיר. הם אינם הזויים כמו התפריטים של אולימפוס שברשותי, אבל לוקח זמן לחבר אותם בראש לדברים המוכרים.
התפריטים מלאים מאוד ועשירים עם המון פונקציות, חלקן לא מוכר לי מהעבר ויש להשקיע לימוד גדול אם רוצים ממש לשלוט במצלמה. מספר אפשרויות הקומבינציות כמעט איסופי.
למצלמה מסך אחורי שניתן להטייה (לא לסיבוב) ששימושי לצילום מעל הראש ופרחים מלמטה - והמסך מאוד איכותי.
העינית האלקטרונית המובנית נפלאה. איכותה ללא רבב – ברזולוציה (2.3 מיליון נקודות), בצבע המדוייק וגם ביכולתה להתמודד עם תנאי תאורה לקויים ביותר – טוב יותר מכל מצלמה אחרת שבחנתי בעבר.
כפתור אחורי נוסף שבנוי על גב המצלמה נקרא FOCUS ASSIST שבלחיצה עליו ניתן להגדיל את הקטע שבפוקוס כדי לוודא שהפוקוס באמת במקום. שימושי מאוד.
יש למצלמה גלגלות קדמית ואחורית לקביעת פרמטרים של צילום בדומה למצלמות אחרות.
המצלמה מגיעה עם פלש קטן שניתן להרכיבו עליה בעל עוצמה טובה.
קצב הצילום שלה הוא 8 מסגרות לשניה – די והותר לרוב המטרות.
הדובדבן שעל הקצפת - הדבר החשוב ביותר במצלמה זו הוא איכות התמונות. החיישן המיוחד של פוג'י מפיק צבעים נפלאים. אפשר כמובן לכוונה לקבל חיקויים של גווני הפילם של פוג'י, אבל גם בברירת המחדל שלה – האיכות מעולה.
היא מתמודדת עם תנאי תאורה לקויים ואיכותה באיזו גבוה מצויינת. היא אינה משנה את גווני התמונה עם ההעלאה באיזו – תכונה נדירה ומבורכת וזה הוצג כבר במאמר הקודם.
לצלם במצלמה זו בשחור-לבן הוא לדעתי החמצת המטרה עקב הויתור על הגוונים הנהדרים שלה.
המצלמה יקרה יחסית ל DSLR  APS וגם עדשותיה לא ממש זולות, אך המצלמה והעדשות בנויות מסיבית לשימוש אינטנסיבי.
יש למצלמה חיבור WI FI שטרם ניסיתי שמאפשר למשל הפעלת המצלמה מסמארטפון וכמותו צילום וידיאו שטרם הפעלתי.
המצלמה מאפשרת קביעת הטווח הדינמי – והוספת סטופ או שניים בחשיפה למעלה אם נדרש.
כמשתמש שאוהב לכוון וללחוץ, מצב ברירת המחדל שלה כמעט מושלם.
עשיתי עוד נסיון הזוי: קיבלתי מתאם בין עדשות ניקון לגוף של פוג'י מתוצרת METABONES. הוא מתחבר בהידוק רב (אולי מדי) לעדשות ניקון ועולה בקלות על הגוף של פוג'י.
צריך לומר למצלמה שהיא מצלמת בלי עדשה (מצוי בתפריטים ואפשר להשאיר את זה כך). הפוקוס ידני כמובן והמייצב של העדשות לא עובד אבל ישנה קריאת אור נכונה ואיכות התמונות טובה מאוד.
ניסיתי לצלם עם עדשת ה 300/4 VR של ניקון. ישנה במתאם למזלי אפשרות לחברו לחצובה ובא לציון גואל. עם המתאם הספציפי אפשר לקבוע את גודל הצמצם גם בעדשות G ונפתחות אפשרויות חדשות לצילום עם מגוון ענק של עדשות (גם לעדשות קנון קיים מתאם כזה), רק יש לזכור כי למצלמה מקדם קיטוע של 1.5 (כמו לניקון). זה הופך את עדשת ה 300 מ"מ ל 450 מ"מ. נחמד.
תשאלו – האם 16 מ"פ שהמצלמה הזו מציעה מספיק בימינו אלו שקיימות מצלמות המציעות 36 מ"פ ואפילו 50 מ"פ? תשובתי – כן, לכל השימושים הרגילים. ניתן להגדיל מהמצלמה פוסטרים של 150X100 ס"מ, מספיק לכל מטרה ביתית ולא.
ומה בשורה התחתונה?
זו מצלמה שונה מאלו שפגשתי בעבר. היא יכלה להיות מצידי גם בפורמט וגודל של מצלמת DSLR  רגילה ועדיין היתה אטרקטיבית. איכות התמונות שהיא מפיקה ב RAW וב JPEG ללא רבב, בכל רמות האיזו היכן שמצלמות אחרות כושלות – ובעצם זה העיקר.
ישנן תלונות על איכות הוידיאו שלה, לא ניסיתי וזה לא ממש חשוב לי.
העינית האלקטרונית שלה היא חיה נדירה ואיכותית שטרם ראיתי כמותה.
אחרי 500 תמונות שצילמתי בה, התחלתי לשלוט בה חצי אינטואיטיבית בדומה לציוד ניקון שבידי.
אני עדיין לא שם לגמרי ועדיין לומד אותה, אבל נהנה מכל קליק שהיא מייצרת.
חושבני שאצרף אותה כמצלמת טיולים קטנה ואיכותית לאוסף שלי במקביל לציוד המוכר לי.
מומלצת בחום.
בפרקים הבאים – דוחות המבחן על עדשות פוג'י האחרות.