הולך צלם, ניקוניסט או קנוניסט (אולי גם אחרים) ומשקיע את מיטב כספו בעדשה ארוכה. העדשות הארוכות - 400/2.8 וצפונה עולות אלפי דולרים רבים, וחלקן אפילו נושק את הרבבה.
הוא עושה זאת - אם מתחביב או ממקצוע, ויודע שמשהו טוב עולה המון.
עדשה היא לא סוף הסיפור. הוא מוודא שהמצלמה שלו בעלת יכולת של נעילת מראה (פיצ'ר כמעט הכרחי לצילומי רוחק), בוחר חצובה יציבה שיכולה לשאת את המשקל הגדול ומתאים לה ראש הולם.
מבחר החצובות היכולות לשאת משקלים גדולים כאלו ומבחר הראשים מצומצם למדי ומחירם בשמיים.
מה לעשות - בשביל תוצאות צריך לשלם עוד.
הוא אורז את כל הכבודה היקרה ויוצא איתה לסדרת הצילומים הראשונה. בעינית, הכל נראה נפלא.
מגיע הביתה - ובידיים רועדות מעביר את תוכן הכרטיס למחשב ומעלה את יצירותיו הטריות למסך.
האמת חובטת לו בפנים, והתסכול מכרסם בו בכל פה.
אחוז התמונות החדות נמוך מאוד. הוא מאשים את עצמו בחוסר הנסיון שלו ומנסה שנית לאחר זמן מה.
הסיפור חוזר על עצמו, שוב ושוב.
לזרוק כל כך הרבה כסף על עדשת 600 מ"מ והנלווה לה עם תוצאות מחפירות כאלה? אם היה מצלם בעדשה של 200 מ"מ ומקרפ במחשב התוצאות לא היו יותר גרועות.
הוא עובר באינטרנט ובאתרי העדשות לנסות להבין מה הוא עושה לא נכון. פוקוס אחורי? פוקוס קדמי? השלט רחוק לא טוב דיו? הוא קיבל "לימון" במקום עדשה? החצובה לא מספיק יציבה?
באסה.
הוא קורא על סיפורים דומים גם בעדשות קצרות יותר - למשל, ה 300 /4 AFS של ניקון, ה 80-400 VR של ניקון, ה 80-200 /2.8 הישנה ועוד - ומנסה להבין את הקשר.
אז יש קשר, ולא רק ניקון החוטאת הראשית, גם קנון חוטאת לא קטנה בעדשותיה הארוכות.
הפושע הוא הקולר/רגלית של העדשה.
החכמים הגדולים סומכים על ה IS וה VR, אבל זה לא מספיק.
נתקלתי בתופעה הזו בעדשת ה 300/4 שלי שעם מכפל חייבים להשתמש בחצובה. ללא מכפל ובתנאי תאורה נורמאליים בארץ אני צולף בה מהיד. כשהתקנתי אותה על חצובה - גיליתי תופעה מוזרה ביותר. בחשיפות ממושכות - הארוכות מ 1/10 שנייה - אין בעייה. בחשיפות קצרות מ 1/200 של שנייה - אין בעייה. בין זה לבין זה - אין חדות.
התחלתי לחשוד ברגלית של העדשה, וקריאה קצרה הביאה אותי לפתרון - רגלית חלופית של קירק, לעדשה הזו וגם ל 80-400.
ככה נראית הרגלית החלופית של KIRK ל 80-400:
אבל - גם בעדשות הארוכות יותר אחוז ההצלחה קטן מדי. חריש קצר ברשת חושף את התופעה הזו גם בעדשות הארוכות של שתי החברות - מ 400/2.8 וכלה ב 600/4 עם או בלי מייצב. הבעיה קיימת גם בחלק מעדשות ה 300/2.8. מכפל כמובן מחריף את התופעה, בושה.
נראה על פניו כי מהנדסי העדשות, המומחים באופטיקה, קיבלו בלתי מספיק בפיסיקה ומכניקה.
איך יתכן שהם לא שמעו על מרכז כובד? איך יתכן (כך נראה לי) שאת הבדיקות של העדשות עשו מחצובת בטון? הם לא ירדו אף פעם לשטח עם התותחים האלו?
באו חברות כמו KIRK ו- Wimberley והחליטו לעשות כסף מהעניין, והן מציעות רגליות חלופיות לכל העדשות הארוכות - של ניקון ושל קנון. אלו שהחליפו כבר את הרגלית בעדשות הארוכות שלהם טוענים שההבדל הוא שמים וארץ.
הרגלית החלופית הרבה יותר נמוכה וממש קרובה לעדשה, כך שמרכז הכובד של העדשה הרבה יותר קרוב לראשו ולחצובה ויציבות המערכת עולה פלאים.
מחיר הרגלית החלופית לעדשות הארוכות הוא קצת יותר גבוה מהמחלק, שצריך לקנות בכל מקרה לראשים המקצועיים, כך שההוצאה לא משמעותית (עוד 20 דולר לערך).
ככה נראית עדשה ארוכה לפני ואחרי הרכבת הרגלית של ווימברלי:
רואים את הירידה של מרכז הכובד (שמעלה את היציבות).
ככה נראית ה"רגלית החלופית" - במקרה זה ל 500/4 או ל 200-400 (היא כבר כוללת את המחלק):
ב 300/4 זה עבד, גם ב 80-400 זה עבד. נראה כיצד זה יעבוד עם הארוכות יותר.
קשה לתאר את התסכול - כזו הוצאה ענקית עם תוצאות כאלו מחפירות? לאן להוליך את הבושה?
נכון שבמצבים רבים מתקבלות תמונות חדות, אם נשענים ותומכים בעדשה - אבל זה לא בר ביצוע בשעת צילום ספונטני או מעקב אחרי ציפורים מעופפות.
יש פתרון סביר לבעיה סוף כל סוף, והוא לא ממש יקר.
אז ידידי בעלי התותחים הארוכים - יש מזור לתמונות המטושטשות שאתם מפיקים מהעדשה היקרה שלכם.
|
פורטל הצילום של טד בפייסבוק
