בטבלה שלמטה נוכל לראות את ההשוואה של 4 עדשות מאקרו ארוכות. המשקלים והמחירים בטבלה מקורבים ולא מדוייקים – זאת רק כדי לקבל מושג כללי.
ניתן לראות מהטבלה כי עדשת הניקון היא הכי יקרה (מה חדש?) ועדשת טמרון היא הכי זולה.
עדשת הסיגמה 180/2.8 היא הכי כבדה ועדשת הטמרון היא הכי קלה.
לעדשות סיגמה בגרסאותיהן הנוכחיות יש מייצב ויש מנוע מיקוד מהיר, כאשר לניקון ולטמרון אין.
לבד מעדשת טמרון בת 7 העלים בצמצם, האחרות בנות 9 עלים (מאפשר בוקה נחמד).
עדשת ה 200/4 של ניקון מצוייה באוסף שלי, האחרות חלפו לזמן קצר אצלי.
עדשת הניקון היא "עגלה" בפיקוס שלה הטמרון קצת יותר מהירה והסיגמות "רקטות" במיקוד.
השיטה לעבור  בין מצב AF ל MF בניקון היא קטסטרופה, בטמרון חצי קטסטרופה ובסיגמות אין בעיה בגלל.
הואיל ואני נשוי לניקון (ובוגד בה מדי פעם בפעם...) יכול לומר את הנ"ל:
הטמרון היא הכי פחות חדה בחבורה בצמצם פתוח. בצמצם 5.6 וצפונה היא כבר חדה. הסיגמות והניקון חדות בצמצם פתוח לרווחה. יש לזכור כי ניקון קצת ארוכה יותר והצמצם המרבי שלה הוא 4 (בצילום לאינסוף) בעוד שהסיגמה הארוכה (והקצרה) מציגות צמצם 2.8 מרבי לעומק שדה רדוד ביותר.
באמתחתי גם הדינוזאור של ניקון – עדשת ה 70-180 מאקרו, אותה אני הכי אוהב בגלל הזום שלה ואיכות התמונות הטובה שהיא מייצרת, אך היא כבר  מזמן לא בייצור.
העיסקה הכי טובה לדעתי היא עדשת ה 150/2.8 של סיגמה. חדה, לא יקרה יחסית ופחות כבדה מאחותה הגדולה. ההבדל בין ה 150 מ"מ ל 180 מ"מ לא שווה לדעתי את הבדל המחירים הגדול, אבל שוב – זה תלוי בעומק הכיס והגחמה...
עוד מילה אחת – אף אחת מעדשות הסיגמה הללו אינן ממשפחת ה ART אך הן חדות וכיפיות.