|
לצלמים הדיגיטליים יש מספר אפשרויות להעביר את התמונות למחשב. הדרך הראשונה, המומלצת על ידי יצרן המצלמה הוא חיבורה בחיבור USB למחשב.
היתרון היחידי של השיטה הזו – הפשטות. מחברים את המצלמה לכבל ה USB של המחשב (אחרי התקנת התוכנה) והתמונות יורדות לדיסק.
החסרונות – רבים מאוד. קודם כל – לעתים רחוקות (אבל קורה) בגלל המטען הסטטי שיש לנו בידיים או שהמצלמה טעונה בו, החיבור למחשב יוצר ניצוץ לא חביב ששורף את מעגלי ה USB של המצלמה. הפתרון הלא אלגנטי לסכנה זו – מכבים את המחשב, מחברים את מצלמה ומדליקים שוב את המחשב.
חסרון נוסף – ההעברה בדרך כלל איטית כמו צב ואפשר להאפיר ליד המחשב בזמן שהוא מוריד את התמונות.
ועוד חסרון – המצלמה קרובה למרפק שלנו, ותנועה לא זהירה מפגישה אותה עם הרצפה – מפגש לא נעים במיוחד (לכיס שלנו).
הדרך השניה, היא שימוש בקורא כרטיסים.
מוציאים את הכרטיס מהמצלמה, מכניסים אותו לקורא הכרטיסים וחיש קל התמונות במחשב. החסרון של השיטה הזו הוא שהכרטיס ובמיוחד המגעים שלו נשחקים תוך כדי השימוש הזה. האמנם?
יצרני הכרטיסים מבטיחים בין 10,000 ל 100,000 הכנסות. אם ניקח את המספר הנמוך בין השניים, ונצלם כל יום כרטיס ונכניס אותו לקורא הכרטיסים ואח"כ שוב למצלמה, תוך 15 שנה לערך יישחקו המגעים. אם ניקח את המספר הגדול בין השניים, זה יקח 150 שנה. אנחנו נהיה אז מאוד זקנים, וממילא יקשה עלינו להכניס את כרטיס הזכרון לקורא...שזה אומר – אזהרת שווא.
יותר סביר שנאבד את הכרטיס או שנחליפו בגדול יותר בתוך שנתיים-שלוש.
כרטיסי CF הרבה יותר רגישים מאחרים בגלל החיבורים העדינים שלהם והאפשרות שגרגר חול ייכנס פנימה וימית אותו. כרטיסים אחרים – מגעיהם חיצוניים, ומצופים זהב (בדרך כלל) שניתן לנגבם בעדינות אם מתלכלכים, כדי לחדש את ימיהם כקדם.
קורא כרטיסים שהיה פופולרי זמן קצר, והיה יותר מהיר מקוראי ה USB הראשונים היה קורא שהיה מותקן במחשב ככונן תקליטונים ומחובר לבקר ה IDE. הוא אכן היה מהר יותר, אבל היה נתקע לעתים קרובות. הוא בטל ויצא מהעולם בגלל מחירו ובגלל הסיבוך שלו.
הקוראים הפופולריים כיום הם קוראי ה USB שעולים כמה עשרות שקלים, ועושים את העבודה.
לפני מספר שנים הוחלף תקן ה USB העתיק, תקן USB 1.1 בתקן מהיר יותר הקרוי USB 2. הבדל המהירויות על הנייר הוא עצום – ממהירות של 12 מגביטים לשנייה לערך (1.5 מגאבייט לשניה), המהירות הוקפצה ל 480 מגאביטים לשנייה = 60 מגאבייט לערך. המספרים מאוד יפים, אבל במציאות הם בכלל לא כך. בפועל הם קטנים בעשרות מונים בגלל הסיבוך של חיבור ה USB במחשב ומנהל התקנים של מערכת ההפעלה.
הקוראים הללו הן פשרה סבירה מבחינת מחיר וביצועים. רק כדי להבין בדיוק מה קורה, הקוראים הללו יכולים לעבוד בשלוש מהירויות (איטית – כ 1 מגאביט לשנייה, נורמלית – כ 12 מגאביט לשנייה = USB 1.1 ובמהירות של 480 מגאביט לשנייה – מהירות ה High Speed).
הקוץ הוא שלא כל הכרטיסים שמזדהים כ USB 2 אכן יודעים או מסוגלים להפעיל את אופציית ה High Speed – לשם כך, צריך שהמחשב יתמוך בזה וצריך שיצרן הכרטיסים יתקין את הרכיב המתאים בפנים. המשמעות – אפשר לפעמים להתייבש בציפייה לקריאת החומר למחשב ולתמוה הכיצד?... כך נראה קורא USB טיפוסי:
הפתרונות המהירים ביותר, השימושיים אצל הצלמים המקצועיים שאין להם זמן לחכות שהקורא יואיל בטובו לקרוא את החומר למחשב, אלו קוראי ה FIREWIRE או בקיצור FW. זהו ממשק I/O מהיר ביותר, המאפשר גם חיבור מצלמת וידיאו דיגיטלית למחשב וקריאת החומר ממנו On the Fly לתוך הדיסק הקשיח. ממשקי ה FW מהירים – הם עובדים בקצב של 400 מגאביט לשנייה והמהירות כמעט מובטחת במלואה.
בנוסף, הוצג לאחרונה תקן חדש שנקרא FireWire 800 שתומך במהירויות של 800 מגאביט לשנייה.
החסרונות של הכרטיסים האלו הם:
1. לא בכל מחשב יש ממשק FIREWIRE. הפתרון – קונים כרטיס בכמה עשרות שקלים המספק 3-4 חיבורי FIREWIRE. פתרון פשוט וזול.
2. הקוראים האלו יקרים יחסית לקוראי ה USB – כמה עשרות דולרים בחו"ל.
ישנם מספר יצרנים של קוראי כרטיסים כאלו – ואני ממליץ ללכת על הידועים ביניהם.
המלצה חמה יש לי על קורא כזה של SANDISK שתומך בכרטיסי Extreme IV – ותומך גם ב FW 800.
מהירות הקריאה/כתיבה שלו היא 40 מגאבייט לשנייה (כ 320 מגביט לשנייה). זו מהירות מסחררת, והוא מסוגל לקרוא כרטיס של 1 ג"ב למחשב (אם הדיסק שלכם מהיר דיו) בתוך פחות מחצי דקה!
גם ל Lexar יש קוראים דומים וגם ל DELKIN.
כך נראה קורא Firewire טיפוסי:
חשוב לדעת - ניתן לרכוש מתאם ל CF של הרבה סוגי כרטיסים אחרים ולנעוץ אותו בקורא ה FW – ואז הכל רץ מהר. למשל, אחד הכרטיסים ה"זוחלים" ביותר הוא כרטיס ה XD. אם נתקין אותו בתוך מתאם ל CF של JOBO למשל, הנעוץ בקורא FW – הכרטיס ישפוך את הנתונים ממנו במהירות מסחררת.
כך נראה מתאם סוגי כרטיסים שונים ל CF:
לסיכום פרק הקוראים למחשבים הרגילים – ההמלצה שלי היא לקנות קורא כרטיסים שעובד בממשק Firewire אם זמנכם יקר לכם.
בכל מקרה, לקנות היום קוראי USB מהדור הישן - 1.1 איננו מעשה נבון, אלא אם הזמן שלכם מצוי בשפע ויש לכם סבלנות של פיל. קורא שעובד בממשק USB 2 - ופועל במהירות המרבית הינו פשרה טובה בין מחיר לביצוע, אבל פשרה.
ההמשך והבעיות של מחשבי הירך, שהם סיפור אחר – יגיע בפרק השני של הסדרה.
|
פורטל הצילום של טד בפייסבוק
