כבעלה של המצלמה הקודמת, ה V1, המתנתי זמן רב כדי שניקון תצא עם גרסה חדשה שמתקנת את הדברים הקטנים שמציקים לי ב V1.
ה V1 שרתה אותי בהרבה נסיעות, וזה בגלל מספר סיבות:
1. היא קטנה ונוחה
2. היא מצלמת וידיאו HD באיכות טובה
3. היא מקבלת דרך מתאם את כל עדשות ניקון וכופלת להן את אורך המוקד בכופל של X2.7, מה שמאפשר בקלות להשיג אורכי מוקד דמיוניים, בפרט בהחזקה ביד.
4. איכות התמונות שלה טובות מכל מצלמת P&S.
5. יש לה מצב צילום של צילום וידיאו של שניה וחצי בערך, המתנגן ב SLOW MOTION ויוצר קובץ שניתן לשלוח אותו במייל.
6. היא מתמקדת מהר, כמעט כמו DSLR.
אבל קצת רטנתי עליה בגלל מספר סיבות:
1. הרזולוציה שלה רק 10 מ"פ, צעד גדול אחורנית. זאת למרות שממצלמת 6 מ"פ הגדלתי בהצלחה פוסטר של 100X70, בכל זאת, 10 מ"פ זה קצת צפוף בימינו.
2. המבנה שלה לא ממש נוח לאחיזה ביד, למרות שהשימוש העיקרי שעשיתי בה היה בצילום דרך העינית האלקטרונית שלה, שאז האחיזה פשוטה יותר מאשר בשעת שימוש במסך האחורי.
3. איכותה תמונה מאיזו 1600 וצפונה כבר לא משהו שווה ערך ל DSLR.
4. גלגל החלפת מצבי הצילום שלה מצוי במקום שבקלות רבה ניתן להזיזו בטעות.
5. אין לה פלש מובנה.
אז ה V2 החדשה נפלה לחיקי למבחן – ומה ההבדלים?
קודם כל - היא יותר קלה(!) מקודמתה.
1. הרזולוציה שלה היא 14 מ"פ, 40% יותר מקודמתה. זה כבר טוב.
2. יש לה גריפ קטן מובנה, הרבה יותר נוחה לאחיזה, אבל היא עדיין מצלמה קטנה.
3. איכות הצילום שלה באיזו גבוה טובה קצת יותר (עדיין לא כמו ב DSLR )
4. גלגל החלפת מצבי הצילום הוזז למקום אחר, כבר לא יוזז מעצמו בגלל נגיעה אקראית.
5. יש לה פלש מובנה.
והמשותף בין ה V1 וה V2 -
מערכת אוטופוקוס משולבת – מבוססת קונטרסט ומבוססת פאזה.
עינית מפורטת ומסך אחורי מפורט שזהים באופן מעשי.
מספר נקודות הפוקוס זהה.
מצב צילום שקט (תריס אלקטרוני) קיים כאופציה בשתי המצלמות (ואני בפועל משתמש רק בו).
בסה"כ, ההתנהגות של שתי המצלמות דומה מאוד. מה שמעצבן אותי זה שהמצלמה צריכה סוללה חדשה ולא את סוללת ה-EN-EL15 המצויה במצלמות הקודמות (D7000-D800-D600-V1). זה אומר – מטען נוסף, סוללה רזרבית נוספת וכ"ו.
מבחינת המחירים – באתר של ניקון המצלמה הישנה יותר יקרה מהחדשה!, בפועל, ה V1 נמכרת בחנויות בארה"ב במחירים הרבה יותר נמוכים מה V2. למשל, ה V1 עם שתי עדשות הקיט עולה כעת כ 400 דולר בעוד שה V2 עם שתי העדשות עולה 1000 דולר.  המצלמה לבדה עולה בארה"ב 750 דולר.
ה V1 עדיין מצלמה מעולה והמחירים שלה כעת, עם כל חסרונותיה, מפתים ביותר. היא עולה פחות מחלק ממצלמות ה P&S!
יש במצלמה החדשה את  אותן יכולות של צילום רצף בקצב של 60 מסגרות לשניה כמו בקודמתה, אפשרות לצלם גם רצף של 5-6 תמונות באופן אוטומטי ולבחור את הטובה ביניהן, אבל כמו בקודמתה – מספר הכפתורים על החזית שלה זעומה מדי ורוב השליטה נעשית דרך התפריטים ואני לא אוהב את זה.
אז הבה נראה קצת תמונות.
קודם כל, ההשוואה בין שתי המצלמות מבחינת המראה והארגונומיה:

שחזור הצבע שלה נאמן למקור:

מדידת האור שלה – במצב מטריקס חכמה למרות נסיונותי להכשיל אותה:

ועוד דוגמה:

כאמור, היא מתמקדת מהר, כמעט כמו DSLR אמיתית, ומאפשרת צילום מהיר אם משתמשים בכרטיס זכרון מהיר. היא מתעכבת בין צילום לצילום כשנייה אם משתמשים בכרטיס איטי, והרבה פחות אם משתמשים בכרטיס מהיר.
למרות שהרזולוציה שלה גדולה ב 40% מקודמתה, איכות התמונה באיזו גבוה (ללא "התאמת" גודל) טובה בסטופ לפחות מקודמתה. עם התאמת גודל, היא טובה בסטופ וחצי-שניים לפחות.
זו עדיין לא ה D4 ואפילו לא ה D800 – אבל שימושית מאוד.
אני מצלם כמעט תמיד, מאז ימי ה D300 באיזו 400 (כמו בימי הפילם העליזים – טרי-X או אילפורד HP4-5). עם ה D100 וה-D200 צילמתי בשוטף באיזו שבין 125-200, אלא אם הייתי צריך למשוך יותר למעלה בגלל קשיי תאורה.
גם ב V2 אפשר לעשות זאת – לצלם באיזו 400 באופן קבוע. יש גרעיניות עדינה ביותר שאיננה מפריעה בכלל:

והקרופ (100%):

איזון הלובן שלה הרבה יותר מדוייק בתנאי תאורה מלאכותית מאשר של ה V1.
הנה תמונה שצולמה ב V1:

ובאותם תנאים – ה V2:

אין מה להשוות. מעבד התמונה ב V2 משודרג בהשוואה לקודמת, זה משפיע על איכות התמונה מבחינת נקיונה, דיוק הצבע ואיזון הלובן.
השוואת מצב הצילום באיזו גבוה בין שתי המצלמות מראה כי ב V1 באיזו 800 נכנסת מערכת ניקוי אוטומטית שמורידה רעש, אבל גם קצת פרטים – את מרקם השער:

באיזו 1600 (בקרופים 100%, ללא התאמה), מופיע בתמונת ה V1 רעש צבעוני:

ובאיזו 3200, ה V1 לעומת ה V2  כבר מאוד רועשת:

הניסוי הבא שעשיתי היה חיבור של עדשת ה 70-200/4 החדשה ל  V2 עם מתאם ה FT-1. באורך המוקד המכסימלי מקבלים 540 מ"מ עם צמצם 4 אפקטיבי (מבחינת עומק השדה זה כמו צמצם 11 לערך). ניתן לצלם ביד ללא כל בעיה:

צילמתי בקומבינציה הזו במטבח במהירות חשיפה של 1/15 של שנייה והתוצאה בהחלט מתקבלת על הדעת. זה נותן בחישוב קצר ייצוב של חמישה ורבע סטופים (!):

אבל, למען גילוי נאות, לא כל התמונות התקבלו באותה חדות, אלא רק אחת מתוך שלוש. בכל זאת, זה מרשים מאוד.
עם מכפל TC-17 מקבלים אורך מוקד אפקטיבי של 918 מ"מ. בהחלט אורך מוקד מרשים (עם מכפל X1.4 מקבלים אורך מוקד של 756 מ"מ אבל זה לא מעניין אותי). כל התמונות שצולמו מהיד בחוץ התקבלו חדות:

גם עם מכפל TC-20 (אורך מוקד אפקטיבי של 1080 מ"מ מהיד) רוב התמונות התקבלו חדות עם נפילה קטנה בקונטרסט. אם סוגרים צמצם בשליש סטופ, הנפילה הזו נעלמת.
כאן המצלמה כבר התאמצה קצת להתמקד (זה עדיין עם ה 70-200/4) ויש לתלות את זה במערכת האוטופוקוס של המצלמה שאיננה זו המותקנת ב DSLR הגדולות של ניקון:

ניסיתי גם עם עדשת ה 70-200/2.8 – תוצאה דומה רק עם קצת יותר CA. למרבית ההפתעה, ה 70-200/4 מהבחינה הזו טובה מעדשת ה 2.8.
אבל בשימוש עם מכפלים (כמעט ולא הובחן בעדשת ה 70-200 לבדה) צצה תופעה אותה ראיתי כבר בעבר כאשר ניסיתי לחבר מכפלים לעדשות אחרות (שלא תוכננו למכפלים) של "זריקת" התמונה בשניית הצילום קצת הצידה. עדיין כמעט כל הפריים המקורי קיים בתמונה, אבל קצת מוזז. אין השפעה על החדות.
אני חושב שהמרחק הגדול יותר בין העדשה+המכפל+המתאם למצלמה הוא הסיבה העיקרית כי הדבר הלך והחמיר עם אורך המכפלים שחוברו למצלמה.
המערכת עובדת, אבל צריך לקחת את זה בחשבון וראיתי את זה כבר בעבר.
על חצובה (גם קולר העדשה הגיע אלי ומיד אספר על כך) ללא VR אין כל בעיה. מנגנון ה VR בעדשת ה 70-200/4 "עצבני" יותר כי הוא צריך לייצב 5 סטופים, ולכן התופעה בולטת יותר.
ושתי מילים על קולר העדשה. הואיל ואני יקה, אני לא יכול שתהיה לי מערכת לא שלמה, אז בחריקה שיניים הזמנתי אותו במחיר המפולפל של ניקון.
אז - הוא כבד מדי יחסית לעדשה הקלילה, יושב במקום המפריע לעבודה עם טבעת הזום וקרוב מדי אליה ויש לסובב את העדשה כדי להוציאה מהמקום הטבעי שלה על מנת לחזור לפעולה נורמלית של טבעת הזום.
המלצתי – אם אינכם ממש מוכרחים – אל תקנו אותו!
נחזור לסיכום ה V2.
בשורה התחתונה – יותר נעים לעבוד איתה בגלל הגריפ המובנה (אלא אם יש לך יד גדולה מאוד), התגובתיות שלה טובה מאוד, היא שימושית באיזו גבוה יותר מקודמתה, וגם בזכות משקלה הקטן יותר היא תלווה אותי כמצלמה הקטנה ליד אחותה הגדולה.
כעת אני מתחיל בהמתנה ל V3 (עוד שנה וחצי- אם אני מכיר את ניקון), עם אותו גודל חיישן (1 אינטש) אבל אני מקווה החיישן של סוני עם ה 20 מ"פ המצוי בRX-100  ועם יותר כפתורים על גוף המצלמה, כמו שיש להם אפילו כיום במצלמות ה P&S המתקדמות.
ומילה אחרונה – אם יש לכם מערכת של ניקון, כדאי לשקול לרכוש את ה V1 במחירה המפתה של היום לפני שתאזל. היא בהחלט כניסה נאה לעולם ה MLC ואני "קרעתי" את שלי עם עשרות אלפי קליקים ברחבי העולם ועם תוצאות טובות מאוד.
אפשר אפילו לעשות משהו משוגע - ולקנות את הסט של ה V1 יחד עם גוף של ה V2 במחיר של 1150 דולר ואז יש שתי מצלמות עם עדשה על כל אחת מהן ששוקלות יחד פחות מ DSLR קטנה אחת.