מאמר זה משקף את הבנתי והרגשותי לגבי עתיד הסטילס, דווקא מכיוון לא צפוי - הוידיאו.
מי שצילם אי פעם את ילדיו הרכים בוידיאו וגם בסטילס, שנים רבות לאחר מכן, תמונות הסטילס נראות עלובות למדי ליד קטעי הוידיאו.
נניח שצילמתם את ילדכם זוחל על השטיח, זמן קצר לאחר שהחל לזחול.
תמונות הסטילס יראו אותו מצוי ליד רגל השולחן, ליד הספה, זורק לכם חיוך ושוכב על הארץ.
סרטון הוידיאו יראה אותו ממש מתקדם ונופל, בוכה וצוהל, עד שצונח על הרצפה. סרטון הוידיאו לכד גם את הגרגורים, הבכי והצחקוקים שלו. לכד את החיים עצמם.
אין בכלל מה להשוות.
עשיתי את זה בעבר, אבל כשניסיתי ללכוד פריים מהוידיאו הזה, איכותו היתה כזו ירודה שלא ניתן לעשות עם זה דבר, בקושי התאים לתמונה בגודל של 5X7 ס"מ.
בטוחני שהרבה אנשים ניסו לעשות את זה בעבר ואמרו – "חבל על הזמן. וידיאו זה וידיאו וסטילס זה סטילס".
האכסיומה הזו עברה מדור לדור וקיימת עד היום.
לאחרונה, החלו להופיע במצלמות סטילס מתקדמות – DSLR עם אפשרויות של צילום וידיאו, ולא סתם וידיאו – אלא וידיאו גבוה אבחנה. מיד נבין מדוע.
מה שהיה במצלמות ה P&S של ההיסטוריה היה וידיאו נמוך אבחנה שרק בשנים האחרונות הגיע לרזולוציה של VGA = 640X480 פיקסלים שגם אם היינו לוכדים פריים טוב ממנו, היינו מגיעים לכל היותר לתמונה של 0.3 מ"פ (כן, 1/3 מגאפיקסל).
גם כיום יש רק מספר זעום של מצלמות P&S היודעות לצלם וידיאו גבוה אבחנה ורובן עם מגבלות שונות סביבו. אם ניקח בחשבון שהמצלמה יודעת במצב סטילס להפיק צילומים בני 10-12 מ"פ, הרי ש 1/3 מ"פ מלכידת פריים נראה עלוב ביותר.
האכסיומה עדיין בעינה.
האמנם?
יצרניות ה DSLR לדעתי מנסות לגונן על עצמן מהכיוון ההפוך ומציעות לנו וידיאו גבוה אבחנה, מוגבל למדי בזמן הצילום הרציף האפשרי. חושבני שאלו תרגילי הטעייה כי הן קוראות היטב את הכתובת על הקיר. זמנן מוגבל והן יודעות זאת.
הבה נסתכל על זה מהכיוון ההפוך.
מצלמת וידיאו "נטו" המצלמת וידיאו גבוה אבחנה אמיתי – HD מלא, יוצרת סרט הכולל 25-30 מסגרות לשניה שבכל מסגרת ישנם 1920X1080 פיקסלים, כלומר 2 מ"פ.
מצלמות אלו מאפשרות גם צילום סטילס על כרטיס זכרון באבחנה גבוהה יותר – 3-6 מ"פ (בדרך כלל עם אינטרפולציה חכמה) ובכך הן חושבות שסתמו את הגולל על האפשרות ללכוד ולהקפיא פריימים מהוידיאו.
אך לא כן הוא.
מצלמת וידיאו איכותית שמצלמת HD מלא (1080P) מאפשרת, אם מבינים מה עושים, ללכוד פריימים איכותיים ביותר מסרט הוידיאו ברזולוציה של 2 מ"פ.
מה עושים עם 2 מ"פ?
אני כבר הגדלתי בלי בעיה תמונות בגודל של 30X50 ס"מ ממצלמת סטילס של 2 מ"פ בעבר.
נניח שהאופטיקה של המצלמות הללו עדיין לא בשיאה – בכל זאת נוכל להגדיל מכל פריים תמונה בגודל 20X30 ס"מ בלי בעיות ויש הרבה פריימים לבחור ביניהם.
צריך כמובן לצלם נכון, בלי לטלטל את המצלמה לכל עבר כמו מטורף, אבל זה עובד.
המצלמות הללו כבר בשוק ומחירן כבר לא יקר (פחות ממצלמת DSLR).
נניח שצילמנו חתונה במצלמת HD כמו שצריך. יש לנו סרט וממנו אנחנו יכולים ללקט כמה פריימים שאנחנו רוצים ולחלק לחתן-כלה מאות גלויות איכותיות.
החלפת דיסק בראש? בוודאי.
נלך הלאה.
הדור הבא של הוידיאו גבוה האבחנה נקרא 4K. גודל הפריים הוא 4000X2000 פיקסלים בקירוב.
בפורמט זה כבר משתמשים בבתי קולנוע דיגיטליים בעולם ואיכות הסרטים מעלפת.
המצלמות עדיין גדולות ויקרות, אבל כמה זמן לדעתכם יעבור עד שיגיעו אלינו, הצרכנים הפשוטים? 3-4 שנים גג.
כל פריים מהסרט שנלכוד יהיה ברזולוציה של 8 מ"פ! בקלות נוכל להגדיל תמונות לגודל של פוסטר (70X100) מכל פריים. כמה תמונות בגודל כזה יש לכם כיום על הקירות בבית?
כמובן, שהאופטיקה כיום כבר אחרת ומתאימה לתמונות ברזולוציה כזו.
מסרט של חצי שעה יהיו לכם 54,000 פריימים לבחור ביניהם...
החוכמה החדשה כיום בצילום וידיאו גבוה אבחנה דיגיטלי הוא העלאה של קצב הפריימים בשביל סלו מושן. ניתן לצלם בחלק ממצלמות אלו (היקרות בינתיים) קצבים של 240 מסגרות לשניה! כלומר, יהיו לכם 432,000 פריימים לבחור ביניהם מסרט של חצי שעה, והם איכותיים מאוד!
וזה עדיין איננו סוף הסאגה.
בעוד שנתיים מתחילים ביפן שידורים נסיוניים של הפורמט הבא הקרוי Ultra HD או 8K.
כל פריים הוא בן 8000X4000 פיקסלים לערך, כלומר, 32 מ"פ! הרבה יותר מכל DSLR שקיימת היום חוץ ממצלמות הפורמט הבינוני.
3-4 שנים לאחר מכן יגיעו אלינו המצלמות הביתיות שיאפשרו לצלם וידיאו באיכות שלא ניתן אפילו לדמיין אותו ולבחור פריימים של 32 מ"פ שמהם ניתן ליצור פוסטר בגודל של הקיר החיצוני של הבית!
וכדי שלא יהיה משעמם, בין לבין נכנס פורמט חדש – תלת ממדי – 3D.
המצלמות לוכדות שתי תמונות משתי זויות שונות ומחברות תמונות אלו באריגה אופקית לפריימים יחידים, אותם יהיה ניתן להציג על מסכים (שכבר קיימים) בתלת ממד וללא משקפיים מיוחדים. ראיתי.
זה מהמם!
רגע.
בשביל מה יהיה צריך מצלמות סטילס?
לא נצטרך.
אולי לצילומים טכניים מפורטים של 100 מ"פ. אולי לשימוש בתנאי תאורה חריגים. אולי לצילומי אופנה או לבניית פוסטרי – חוצות ענקיים. בוודאי שלא בשבילנו.
אם תרצו, אין זו אגדה.
על ההשלכות של זה על כיסכם הפרטי היום – תצטרכו אתם להחליט.
זו לדעתי הסיבה שיצרני ה DSLR מכניסים אופציית וידיאו למצלמות. להרגשתי – הן אוחזות בקרנות המזבח. תוך 10 שנים, ה DSLR האהובות שלנו הופכות להיסטוריה מאובקת, כמו מצלמות הפילם. ואל תגידו שלא אמרתי לכם.
|