המרדף עוד לא הסתיים, וכנראה אף פעם לא יסתיים, לפחות אצלי...
אם נסתכל על האפשרויות השונות להשיג טווחים ארוכים בצילום נוכל לעשות את החלוקה הבאה:

נושא הכתבה הוא מתאמי ה SLR לטלסקופים - אפשרות 2 בטבלה.
ישנן שתי אפשרויות של שימוש בטלסקופ עם מצלמת SLR או DSLR.
אפשרות אחת - שימוש בטלסקופים קטדיופטרים (מראות) כעדשה למצלמה. האפשרות הזו שימושית מאוד בצילומים אסטרונומיים, כאשר אורך המוקד של הטלסקופ הוא לעתים אלפי מילימטרים, וזה למעשה אורך המוקד של ה"עדשה".
למשל, טלסקופ מצוי של8 אינטש שקוטר האלמנט הקדמי - ה"צמצם" שלו הוא 200 מ"מ, אורך המוקד שלו הוא לעתים בסביבות 3000 מ"מ. נוכל בעזרת חיבור ישיר שלו ל SLR לקבל "עדשה" של 3000 מ"מ F:15 (3000/200). לצילומי כוכבים וגלקסיות היא מתאימה מאוד בתנאי שהמערכת מורכבת על מערכת עקיבה והחשיפה ממושכת. לצלמים כמונו זה לא פרקטי, כי להיסחב לשטחעם צינור אופטי עדין ששוקל הרבה קילוגרמים, זו אינה משימה פשוטה בכלל.
מצד שני, ישנם טלסקופים קטנים ממשפחה זו - עם אורכי מוקד של 600-2000 מ"מ ועם קוטר בין 60 ל 120 מ"מ, שמאפשרים לקחת אותם לשטח לצילום. הצמצם האפקטיבי ינוע בין 10-20 אבל זו אשמת אורך המוקד הגבוה ביחס לקוטר הטלסקופ.
יצרנית ה"רולס-רויס" בענף הזה היא חברת QUESTAR, ויש לה טלסקופ כזה שמוגדר Fieldscope בקוטר של 90 מ"מ ואפשר לנייד אותו לצילומי שטח. המחיר שלו כמובן שערורייתי, הוא די מגושם אבל הביצועים שלו נהדרים.
גם לחברות אחרות כמו Meade או Celestron יש טלסקופים קטדיופטריים שניתן לחברם ל SLR - מחירם פחות שערורייתי והם יותר ניידים. האיכות האופטית שלהם טובה (לא מעולה) אבל הם בהחלט שווים את הכסף.
יתרונם של הטלסקופים הקטדיופטרים הן המראות המקטינות באופן דרמטי אם גודלם וטלסקופים כאלו חסרי CA לחלוטין (עיוותי צבע = הילות צבעוניות בשוליים). אבל - גם חסרונם הוא המראות - או יותר נכון צורת הבוקה המופקת מהם. כאשר יש מקורות אור קטנים וזוהרים ברקע, הם מתקבלים כמו בייגלך מוארים שלוכדים את תשומת הלב שלא לצורך.
חיבור טלסקופ כזה למצלמה הוא פשוט. צריך רק מתאם פסיבי (ללא אופטיקה) והרי יש לנו מיד עדשה ארוכת מוקד. על שימוש בטלסקופים כאלו כולל דוגמאות כבר כתבתי בעבר. לעתים קרובות יש האפלת פינות קלה - וינטינג אבל הוא לא מפריע.
לניקון יש (והיו בעבר) שלוש עדשות הבנויות על מראות - וקרויות אצלם עדשות "רפלקס" - של 500 מ"מ, 1000 מ"מ ואחת היסטורית של 2000 מ"מ - מפלצתית בגודלה ומשקלה.
הטלסקופים הארציים - הספוטרים, שבנויים מעדשות בלבד - ללא מראות, יכולים בהחלט לשמש למטרת צילום רוחק. אורכי המוקד שלהם קצרים בהרבה, כי הגודל שלהם מוכתב מאלמנטים של זכוכית ופריזמה, כך שהוא לא "מקפל" את העדשה כמו מראה.
הטובים בחבורה אלו הספוטרים הכוללים אלמנט ED או אפוכרומטי (APO) , המקטין או מבטל לחלוטין את ההילות הצבעוניות בשולי התמונה של עצמים כהים המצולמים על רקע בהיר. ספוטרים שאינם כוללים אלמנט כזה אינם מומלצים לצילום דרכם.
ניתן לחבר ספוטר ל SLR/DSLR בשתי דרכים:
דרך אחת - היא שימוש במתאם למצלמה. המתאם מתחבר לספוטר מצד אחד כמו עינית, ומהצד השני מתחבר למצלמה. לכל החברות המובילות בענף - לייקה, ניקון, סברובסקי, צייס, פנטקס ועוד יש מתאמים ייחודיים לספוטרים שלהם. מדרך הטבע (ואופי היצרנים) אי אפשר להשתמש במתאם של ניקון על טלסקופ של לייקה או כל קומבינציה אחרת (למרות זאת, הצלחתי להרכיב מתאם של ניקון על סברובסקי אחרי בניית מעביר ייחודי). לכל יצ<!- -?xml:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" ?- ->רן יש את הקונצים והביונט/תבריג שלו.
מחירי המתאמים הוא כמה מאות דולרים (בין 200-500) והם הופכים את הספוטר, כתלות באורך המוקד שלו, לעדשת טלה של 650-1300 מ"מ (תלוי במתאם, תלוי בספוטר).
לדוגמה - ללייקה יש מתאם כזה, והוא הופך את הספוטר הקטן (62 מ"מ קוטר) לעדשה של כ 640 מ"מ ואת הספוטר הגדול (77 מ"מ קוטר) לעדשה של כ 800 מ"מ. הצמצם המתקבל הוא כ 10.5. לא אפל מדי לתנאי תאורה רגילים בארצנו, והמיקוד כמובן נעשה עם הטלסקופ.
בתמונות שיבואו בהמשך אראה את התנהגות הספוטר הזה עם המתאם על DSLR. באופן נורמלי אין מדידת אור במצלמה כמו D100 או D70, אבל יש מדידה ב D2X וב D200.
(הערת ביניים - ניקון הציגה מתאם חדש לא מזמן שאמור לאפשר מדידת אור גם עם המצלמות הבעייתיות.)
ניסיתי כמובן גם לצרף מכפל כדי להאריך את אורך המוקד, ונראה את התוצאות בדוגמאות.
אפשרות שנייה היא להשתמש בעדשה על המצלמה וגם בעינית של הטלסקופ. העדשות המתאימות באוסף שלי הן ה 45/2.8, ה 50/1.8וה 35-80הישנה, כשהמשותף לכולן הוא תבריג פילטר של 52 מ"מ שמאפשר חיבור בקלות. באפשרות הזו יש מדידת אור עם כל המצלמות בזכות העדשה המורכבת עליה.
היתרונות - ניתן להשתמש בעדשת זום או בעינית זום כדי לשנות את ההגדלה. החסרונות - מסלול אופטי ארוך אלמנטים - עדשה, עינית, טלסקופ. נראה בדוגמאות את ההבדלים בין שתי השיטות.
חשוב לציין שיש להקפיד במיוחד על חוקי היציבות בכל מקרה. עדשה של 600 מ"מ ומעלה כבר מחייבת חצובה, מומלצת נעילת מראה והפעלה עם שלט רחוק.
ככל שאורך המוקד גדול יותר, צילום ב SLR יותר בעייתי בגלל החבטות המכניות של המראה והתריס שמרעידים את המערכת. יותר בעייתי - אבל אפשרי.
הבה נראה את התוצאות. כל התמונות עברו אוטולבל שהציף קצת שלג כי היה יום אפור מאוד בחוץ, ועברו גם USM קל.
כך נראה החיבור בין הטלסקופ למצלמה בעזרת המתאם (הצינור השחור שמחבר בין המצלמה לטלסקופ):

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/60sec F Number: 4.8 Max Aperture Value: 4.5 Focal Length: 50mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Manual white balance Flash: Strobe return light not detected Focal Length In 35mm Film: 75 Date Taken: 2006:02:14 21:05:32 Color Space: 65535

כך נראה החיבור שכולל עדשה ועינית. מצלמה - עדשה (45 מ"מ הדקיקה) - מתאם תוצרת בית - עינית זום - טלסקופ:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/60sec F Number: 4.8 Max Aperture Value: 4.5 Focal Length: 50mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Manual white balance Flash: Strobe return light not detected Focal Length In 35mm Film: 75 Date Taken: 2006:02:14 21:09:58 Color Space: 65535

בחיבורים האלו, כפי שניתן לראות בקלות, מרכז הכובד נוטה מאוד אחורה. בעזרת פלטה מאריכה (שאינה מופיעה בצילום) אפשר להזיז את הקונסטרוקציה ולמרכז אותה כדי שתתנדנד חופשי על ראש ה WIMBERLEY - שזהו המצב הטוב ביותר - קל מבחינת כיוון והכי יציב בשעת צילום. בתמונות גם לא מוצג כבל השלט רחוק להפעלת המצלמה.
כאשר מצלמים עם המתאם בלבד - מקבלים עם הטלסקופ הזה אורך מוקד של 800 מ"מ, צמצם 10.4. התמונה בהירה מאוד, וחדה מקצה לקצה. התמונה הבאה צולמה ממרחק אווירי של כ 2 קילומטר. אפשר לקרוא כמעט את השלט הקטן. יש לזכור כי זה צולם דרך שכבה עבה של אויר, שזה בערך כמו לצלם דרך מרק, אבל התוצאה מצויינת:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/250sec F Number: 11 Max Aperture Value: 0 Focal Length: 800mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 1200 Date Taken: 2006:02:13 09:54:08 Color Space: 65535

דוגמה נוספת, הפעם ממרחק של כ 100 מטר (הטווח הטוב לצילום ציפורים פחדניות) - החדות מדהימה:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/80sec F Number: 11 Max Aperture Value: 0 Focal Length: 800mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 1200 Date Taken: 2006:02:13 09:56:04 Color Space: 65535

תוספת מכפל (טמרון SP X2) האריכה את אורך המוקד ל 1600 מ"מ (2400 אחרי הקרופ פקטור). יש נפילה מסוימת בחדות, אבל התוצאה עדיין סבירה:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/50sec F Number: 11 Max Aperture Value: 0 Focal Length: 800mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 1200 Date Taken: 2006:02:13 10:08:38 Color Space: 65535

דוגמה נוספת שצולמה עם המכפל + המתאם, הפעם דוד שמש מאחורי שיחים במרחק של כ 300 מטר. ניתן לקרוא את הכתב. לא ניסיתי את זה עם מכפל X1.4, אבל התוצאות יהיו יותר טובות:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/45sec F Number: 11 Max Aperture Value: 0 Focal Length: 800mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 1200 Date Taken: 2006:02:13 10:10:35 Color Space: 65535

כעת, עברתי לקונסטרוקציה ב' - עדשת 45 מ"מ, עינית זום 20-60. אורך המוקד המשולב בהגדלה המינימלית הוא 900 מ"מ:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/100sec F Number: 2.8 Max Aperture Value: 3 Focal Length: 45mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 67 Date Taken: 2006:02:13 10:20:29 Color Space: 65535

ועוד דוגמה:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/10sec F Number: 2.8 Max Aperture Value: 3 Focal Length: 45mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 67 Date Taken: 2006:02:13 10:22:41 Color Space: 65535

התוצאות קצת פחות טובות - יש נפילה בקונטרסט ובחדות הויזואלית בגלל המספר הגדול של אלמנטים של זכוכית בטור זה לזה.
כאשר עינית הזום סובבה עד הסוף - התקבל אורך מוקד של 2700 מ"מ (4050 אחרי הקרופ פקטור) עם תוצאות גרועות כצפוי. כאן המערכת האופטית נגעה בקיר היכולת שלה, ולא עברה אותו:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/20sec F Number: 2.8 Max Aperture Value: 3 Focal Length: 45mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 67 Date Taken: 2006:02:13 10:28:36 Color Space: 65535

באורכי מוקד כאלו, דיגיסקופינג עם מצלמת P&S הוא הפתרון הטוב - ו SLR יצלח רק לחשיפות ארוכות בצילומים אסטרונומיים - וגם זאת בחיבור ישיר בין המצלמה לטלסקופ.
לכל מערכת יש את המגבלות שלה, ולקחתי על עצמי כמשימה לחקור את המגבלות של כל סוג צילום טלסקופי וזאת בגלל סקרנות בלתי נלאית בנושא.
מהן המסקנות? קודם כל - מה שידוע זה מכבר - באורכי מוקד דמיוניים רק מצלמת P&S תצלח. צריך חצובה יציבה, ושלט רחוק - ו 4000 מ"מ זה קטן עליה:

Model: E8400 Exposure Time: 1/6sec F Number: 5.5 Max Aperture Value: 2.8 Focal Length: 21.6mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 50 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Manual white balance Flash: Flash did not fire, compulsory flash mode Focal Length In 35mm Film: 85 Date Taken: 2006:02:13 13:33:17 Color Space: 65535

המצלמה היא ה CP8400 - התורנית לדיגיסקופינג.
המסקנה השניה - אם רוצים לעשות דיגיסקופינג עם DSLR - עדיפה שיטת המתאם הייחודי לטלסקופ. עדיפים 800 מ"מ טובים מאשר 1500 מ"מ גרועים. בשעת הדחק ניתן גם לצלם דרך מכפל, אבל לא כדאי להשתמש במכפל בעל עוצמה גדולה מ 1.4. 1120 מ"מ(1680 מ"מ אחרי הקרופ) זהו אורך מוקד טוב, והארוך ביותר הפרקטי.
ניתן גם להגיע לאורכי מוקד דומים עם עדשה כמו ה 500/4 עם מכפל או שניים, אבל המחיר של העדשה הזו יקר ביותר.
עוד עובדה מפתיעה לסיום - הספוטרים של ניקון כמו ה Fieldscope 82ED או ה 60 ED (Fieldscope III) הם הזולים בחבורה - בהשוואה ללייקה, צייס, סברובסקי - עד כדי מחצית המחיר!
מבחינת איכות - הם מאוד דומים. גם המתאמים והעיניות של ניקון זולים יחסית, אכן הפתעה.