המאמרים של טד
זרקור על עדשת ניקון 200 מ''מ צמצם 4 מסדרת Q נוספה: 1/30/2009
נושא: הפן הטכני צפיות: 2802
כאספן גרוטאות מוכר וידוע, נפלה לא מכבר העדשה הזו לידי כמתנה ממישהו שמצא אותה אצלו בג''אנק.
העדשה הזו נולדה בין השנים 1969-1971, והיא אחת מסדרה ארוכה של עדשות 200 מ"מ (5 במספר) שיצאו באותה תקופה ושייכת למשפחת עדשות ה 200 מ"מ של ניקון הכוללת 16 (!) דגמים שונים – מעדשות טלה כלליות, לעדשות לצילום רפואי והמשך בעדשות מיקרו (מאקרו).
זו עדשה מתקופת ה PRE-AI ויש לה לשונית למדידת אור במצלמות ניקון הישנות.
לא ניתן לסגור צמצם ולמדוד אור אוטומטית אלא רק ידנית, או לצלם בה בצמצם פתוח לרווחה – מה שעשיתי.
למרות המבנה האופטי הפשוט ביותר (ואולי בזכותו) האיכות שלה משובחת ביותר.
היא מצויה כיום בשוק המשומשות במחיר מגוחך של 50-100 דולר, תלוי במצבה.
מרחק המיקוד המינימלי שלה הוא 2 מטר, השג מרשים לתקופת הייצור שלה.
העדשה מתארכת למדי בשעת המיקוד ויש לה טבעת רחבה מאוד לפוקוס עם סיבוב גדול (לשם דיוק).
למרות היותה בעלת 7 להבים מעוגלים קלות (לא עגולים) הבוקה שהיא מפיקה נאה.
האם היא ברת השוואה ל 200/4 מיקרו? אופטית, למרבית ההפתעה, איננה רחוקה ממנה. אין ספק שיחס המחיר/ביצוע שלה הוא מדהים, ויתר על כן - למרות שהעדשה בת 40 שנה היא עדיין עובדת היטב על המצלמות החדשות ובנויה כמו טנק.
כך נראית העדשה:

והמפרט שלה:

וניגש למבחנים. כל המבחנים נעשו בצילום מהיד בצמצם פתוח לרווחה (4).
הצבעים שהיא משחזרת עשירים ונייטרליים (עם נטייה קלה  לקרירות):

דוגמה נוספת:

הבוקה שלה נאה, טוב יותר מהצפוי על פי המבנה האופטי שלה:

עוד דוגמה:

היא מתמודדת היטב עם אור אחורי, עדות לציפויים הטובים שלה:

ועוד דוגמה:

לעדשה מעט מאוד עיוותי צבע למרות העדר אלמנט ED. עיוותי הצבע הקיימים בה הם בעיקר מסוג הלונגיטודינאליים – לעומק הפריים ושל אלמנטים מחוץ לפוקוס. עיוותים אלו אינם מפריעים ויזואלית כמו העיוותים הלטראליים (בשוליים).
הנה דוגמה להילות הצבע הלונגיטודינאליות:

לעדשה לא נצפתה האפלת פינות משמעותית והיא נטולת עיוותי מרחב באופו מעשי.
מרחק המיקוד המינימלי של העדשה הוא כ 2 מטר עם מקדם הגדלה של לערך 1:7 על FF או כ 1:4.5 על מצלמת APS, כך שניתן לצלם בה די מקרוב:

דוגמה נוספת:

האיכות האופטית מעולה.
גם בטווח הבינוני (בערך 7 מטר) היא יוצאת מן הכלל:

ובצילום לטווח רחוק היא איננה מאכזבת:

ודוגמה נוספת:


להלן ריכוז ממצאי המבחן:

ומה בשורה התחתונה?
העדשה הזו מפתיעה לטובה, למרות המגבלה שלה במדידת אור לבד ממצב של צמצם פתוח לרווחה (עדשת PRE-AI). אבל - אין בעיה להשתמש בה בצמצם פתוח לרווחה.
האם לרוץ ולרכוש אותה?
רק אם אתם אוהבי עתיקות או המעה אינה מצויה בכיסכם. לניקון היו בליין עוד עדשות מאותה סדרה ממשפחת ה AI או ה AIS עם מבנה אופטי מסובך קצת יותר – 5 אלמנטים ב 5 קבוצות שיותר קלות וקצרות ממנה אך עולות כבר יותר כסף. הן מאפשרות מדידת אור מלאה במצלמות המודרניות.
הן נסחרות במחירים שבין 100-250 דולר כיד שניה.
מנסיון קצר שעשיתי עם העדשה, היא יכולה לשמש כעדשת תקריב (מאקרו) לא רעה בשימוש בטבעות הרחקה. אורך סיבוב טבעת הפוקוס מאפשר דיוק רב בצילומי תקריב.
מה חבל שניקון לא יצאה אף פעם עם גרסת AF לעדשה זו (לבד מעדשת ה 200/4 מיקרו ש"זוחלת" ב AF או עדשת ה 200/2 AFS VR היקרה בטירוף).
את המבחן הזה העליתי מכמה סיבות.
אחת מהן היא להראות שגם עדשות בנות 40 שנה עשויות להיות שימושיות שבימינו אלו. הסיבה השניה היא להראות כי גם עדשה עם מבנה אופטי פשוט ביותר – 4 אלמנטים בלבד מסוגלת להפיק איכויות מדהימות בצילום.
לשם השוואה, עדשת ה 200/2 AFS VR כוללת 13 אלמנטים וכמוה עדשת המאקרו 200/4.
כאמור, העדשה הזו בנויה כמו טנק ותשרוד בקלות עוד 40 שנה.
בטוחני שאם ניקון היתה משחזרת אותה במבנה חדיש עם AFS ו VR  ובמחיר שפוי, היתה לה הצלחה גדולה.
המסקנה - גם פעם ידעו לייצר אופטיקה טובה, והעולם הזה לא נולד לפני 10 שנים כפי שכמה צעירים חושבים...



© כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
www.kramery.com