כשאנו מתבוננים באנשים, הדבר הראשון שאנחנו מחפשים אלו העיניים שלהם.
אומרים שהעיניים הן האספקלריה של הנפש, ובהרבה מקרים זה אכן כך. האם האדם כועס? עצוב? שמח? אדיש? הרבה פעמים מהתבוננות בעיניים של האיש אנו מגלים (יחד עם הבעות הפנים) את רגשותיו באותו הרגע.
אבל – חלק לא פחות חשוב שחושף את רגשותיו האמיתיות של האדם - אלו הידיים שלו.
לידיים ישנה שפה משלהם – שפת הגוף, שמעבירה לא פחות מהעיניים את הרגשותיו האמיתיות של האדם.
בהבעות הפנים ניתן לשלוט לפעמים ולהסוות את הרגשות המפעפעים בתוכנו – אבל הידיים בדרך כלל מספרות לנו את הסיפור במלואו.
נתבונן בידיים לרגע, ואחר מבט קצר – הן תספרנה לנו את כל הסיפור במלואו, לפחות באינטרפרטציה שאנו מתוכנתים לתת – שמגיעה מהנסיון ומהחינוך שלנו.
הבה נראה אילו סיפורים יכולות ידיים לספר, באינטרפרטציה שלי.

נתחיל באמא שנראה כאילו עומדת קצרת רוח לפני השלכת הילד למים...:


הבחור מדושן העונג הצופה במשוה משעשע, אבל מרוחק מהסצנה עם הידיים בכיס:


הידיים העדינות של האיש הגדול המאכיל את הדרורים:


היד המהוססת הקרובה לפני השימפנזה (מעברה השני של הזכוכית כמובן):


הנשיקה המאופקת עם היד הנוגעת בצד:


ומצד שני, החיבוק והנשיקה הלוהטת:


המגע העדין בישבן – שמלמד הרבה על היחסים בין השניים:


המגע הבוטה בשלט הפרסומת של גוטייה לעומת היד הקפוצה והמתוחה של האיש ברקע:


אלו רק דוגמאות קטנות ובטוחני שאם תעיינו היטב בתמונותיכם תגלו את שירת הידיים והסיפור המפליא שהן מספרות.