המאמרים של טד

קניתי מצלמה וכרטיס זכרון ונשאר לי רק --- בשביל העדשה נוספה: 2/15/2007 11:36:00 PM
נושא: הפן הטכני צפיות: 3301
זו שאלה מאוד נפוצה - השקענו את מיטב כספנו במצלמה, והסכום שנותר לנו בשביל העדשה צריך לכסות את הטוב ביותר שיכול לקנות. אז מה קונים? (הסכומים שאני מדבר עליהם הם בחו"ל והם מקורבים).
שאלה שכולנו מתחבטים בה. אנסה לענות עליה מהצד של ניקון, אבל ישנן מקבילות קנוניות ושל יצרנים אחרים. אז זה מה שהייתי עושה כשמשתדל לקנות עדשה חדשה (ולא תמיד אפשר בתקציב):
נשארו 50 דולר (מצב משונה, אבל לא נדיר כמו שחושבים), מה נקנה ב 50 דולר, יתן תמונות איכותיות דיין, יכיל אוטופוקוס ויוכל לשמש לנו בשלב מאוחר יותר כעדשה "חיה" שלא נשליך לפח?
50 דולר זה קצת צפוף בלשון המעטה. הבחירה שלי – הייתי מחפש עדשת 35-80 AF של ניקון מיד שניה. היו שתי גרסאות בעבר – נבחר בזו עם טבעת הפוקוס הרחבה – היא טובה יותר.
קטנה, פשוטה, חדה ועובדת. מצויה בשוק המשומשות בלי הגבלה בערך ב 50 דולר. זו היתה עדשת קיט של אחת ממצלמות הפילם, שהושלמה על ידי ה 80-200 צמצם 4.5-5.6. שתיהן פלסטיות, אבל עושות את העבודה היטב. המחיר – פיקוס לא מהיר (אבל סביר) וויתרנו על התחום הרחב.
נשארו 100 דולר, מה נקנה? קיימות לדעתי 2 אפשרויות. הראשונה, עדשת ה 50/1.8 AFD של ניקון. היא לא עדשת זום וצריך לעשות זום ברגליים, אבל – איכותה מעולה והיא לא תאכזב. שימושית גם בתנאי תאורה לקויים ביותר ומתאימה לפורטרטים של חצי גוף. המחיר כאמור – אין זום.
האפשרות השניה - עדשת הקיט הישנה – ה 28-80 G של ניקון. פלסטית, אבל לא רעה – היא חדה מאוד במרכז הפריים. בין השתיים – אישית הייתי מוותר על הזום והולך על ה 50/1.8.
נשארו 150 דולר.  הייתי הולך על עדשת הקיט של ה D50  של ניקון, עדשת ה 18-55. מיקוד מהיר, איכות אופטית טובה, אז מה אם היא פלסטיקית? זה הכי טוב שכסף כזה יכול לקנות חדשה (אינני מדבר על יד שניה – שם המבחר הוא גדול). כמעט ואין פשרה חוץ מהמבנה הפשוט.
נשארו 200 דולר. זהו מין סכום של לא לכאן ולא לכאן. התשובה - או שמוסיפים קצת כסף, או שקונים משומשת מהליגות הבאות.
נשארו 250 דולר. כאן הייתי בוחר בלי היסוס ב 28-105 של ניקון. היא חדה, צמצם גדול (4.5 ב 105 מ"מ), עשויה כמו פעם ומאפשרת מאקרו לא רע בכלל. המחיר – פיקוס לא מהיר וויתור מסוים על הצד הרחב.
נשארו 300 דולר. כאן ישנן מספר אפשרויות. אפשרות אחת – עדשת הקיט של ה D100 – ה 24-85 AFS – מהירה וחדה ומתאימה גם לפילם (FF). אפשרות שניה – עדשת הקיט של ה D70 – ה 18-70 AFS. אף היא חדה ומפקסת מהר. יש לה קצת וינטינג בצד הרחב (האפלת פינות), אבל לא משהו שאי אפשר לפתור בסגירת צמצם. האם ללכת על הקצה הרחב (18 מ"מ) או על הקצה הארוך – ה 85 מ"מ? על השאלה הזו אתם צריכים לענות מה יותר חשוב לכם. אף אחת משתי העדשות איננה שגיאה.
אפשרות שלישית – עדשת פריים כמו הסיגמה 50/2.8 מאקרו. אמנם, הזום ייעשה ברגליים אבל יש מאקרו 1:1 אמיתי והעדשה מאוד חדה.
אפשרות רביעית – עדשת ה 28-200 G של ניקון. חדה מאוד, מפקסת די לאט, מאפשרת להגיע עד ל 200 מ"מ ומאפשרת צילום מקרוב. המחיר – ויתור מסוים על הצד הרחב. בין כל ארבעת העדשות בתחום – אישית, הייתי הולך עליה כי תחום הזום שלה מצויין.
נשארו 350 דולר – כאן ישנם שתי אפשרויות. אחת – עדשת הקיט החדשה ה 18-135 – פלסטיקית, אבל מהירה וחדה כמו ג'ילט. יש לה קצת וינטינג בשני קצוות הזום, אבל אפשר לחיות עם זה.
אפשרות שניה – שתי עדשות הקיט של ניקון – ה 18-55 שהוזכרה קודם + עדשת ה 55-200 המשלימה אותה. סט לא רע בכלל. הכל פלסטיק אבל הזכוכית בפנים היא טובה.
נשארו 400 דולר. כאן נפתחות מספר אפשרויות מעניינות. הראשונה – עדשת הטמרון 24-135 שאיטית במיקוד אבל חדה ומכסה תחום טוב. אפשרות שניה – עדשת ה 60/2.8 מאקרו של ניקון. שוב נזדקק לזום ברגליים אבל זו אחת העדשות החדות ביותר עלי אדמות, מאקרו אמיתי של 1:1, מתאימה לפורטרטים אבל לא רק של הפנים אלא מהחזה ומעלה.
אפשרות שלישית – עדשות סיגמה 18-50 /2.8 או 24-60 /2.8. שתי עדשות חדות וטובות, כאשר ההבדל הוא תחום הזום ולראשונה, אנו פוגשים עדשות זום עם צמצם 2.8 קבוע לאורך כל הדרך.
נשארו 450 דולר – אפשרות טובה היא עדשת הטמרון 17-50 /2.8 שהטווח שלה טיפה גדול מהטווח של הסיגמה הדומה והיא מאוד חדה. הפשרה – חסר הטווח הארוך.
נשארו 500 דולר – כאן ישנן שתי אפשרויות טובות. אחת – עדשת ניקון 24-120 AFS VR – הראשונה עד כה ברשימה עם מייצב אופטי מובנה, זו עדשת יום-יום ששימשה אותי תקופה ארוכה. היא חדה למדי בכל התחום ומאוד שימושית בזכות המיקוד המהיר ובפרט המייצב המובנה.
אפשרות שנייה – יהלום אופטי ישן של ניקון – 35-70 /2.8 שחדה לאורך כל תחום הזום, ומחליפה את כל עדשות הפריים שבתחום הזום שלה. אמנם, מוותרים על הזוית הרחבה (35 על DSLR כבר נראה כמו 52 מ"מ – עדשה נורמלית) אבל מרויחים עדשה עם איכות אופטית משובחת. הזום שלה נעשה במשיכה – מה שלדעתי איננו חסרון כי הוא מאפשר אפקטים מעניינים.
מעל 500 דולר נפתחות המון אפשרויות – של קומבינציות שונות, של עדשות פריים + זום בכל מיני חיבורים שונים ותקצר היריעה לתאר את כל האפשרויות.
לא כיסיתי את כל העדשות והאפשרויות של היד השניה, אבל כמדריך כללי – אני מקווה שהוא יאיר קצת את הדרך.


© כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
www.kramery.com