העדשה הזו הוכרזה לפני זמן קצר והיבואן של סיגמה בארץ נתן לי את העדשה הזו למבחן (הראשונה בארץ ואולי בעולם כרגע.)
ישנן עדשות רבות באורכי מוקד דומים – החל מהניקון 80-400 לדורותיה, עדשת ניקון 200-500 מ"מ, עדשת קנון 100-400 לדורותיה, עדשות סיגמה 150-600 מ"מ בשני הטעמים שלה, עדשות טמרון עם אורך מוקד דומה, ועוד.
מדוע מצאה חן בעיני (על הנייר) עדשת הסיגמה הזו (100-400 מ"מ)?
קודם כל – המשקל שלה. היא הקלה ביותר מבין העדשות המצויינות לעיל.
למה זה חשוב לי? התשובה פשוטה: צלחתי כבר את גיל העשרה, והמשקולות הללו מכבידות עלי מאוד ומוציאות לי את הכיף מהצילום.
לרגע חשבתי שמצלמות ה MLC  (נטולות המראה) הן הפתרון, אך לא הוא. מצלמת FF נטולת מראה אמנם קלה בכמה מאות גרמים מאחותה בעלת המראה, אבל משקל העדשות לא השתנה. יחס משקל המצלמה לעדשות הפך לגרוע יותר, ושום גימיק אלקטרוני לא יכול לפצות על כך.

אז האם העדשה הזו קלילה? ממש לא. היא שוקלת 1160 גרם לעומת ה 80-400 של ניקון השוקלת 1570 גרם. כ 400 גרם הבדל. לא ממש דרמה. בסה"כ שתי חבילות מרגרינה...
הסיבה השניה שהעדשה על הנייר מצאה חן בעיני הוא ה MTF שלה. בקטע הארוך, היא (על הנייר) טובה מניקון.

הסיבה השלישית היא המחיר – עדשת ניקון מתנדנדת בחו"ל בין 2300-2700 דולר, בעוד שזו עולה כ 800 דולר (בחו"ל). שליש מחיר!
אז העמדתי אותה למבחן, והתוצאות לא מאכזבות.
לא ארחיב על הסיפורים יתר על המידה – אז למבחן.
קודם כל העדשה בנויה לתלפיות – חזקה ומסיבית. יושבת היטב ביד. צילמתי בה במצלמת D500 וכן ב D750. כך נראית העדשה:

יש על גוף העדשה מספר מתגים לקביעת סוג המייצב, מרחק המיקוד ועוד. מה שלא ראיתי זו רגלית לחצובה. אין לה. כפי הנראה היא מתוכננת להיות תלויה על חצובה דרך המצלמה. לא ממש אהבתי.
היא מגיבה מהר לפוקוס. גם עם מכפל 1.4 של ניקון (שצריך ניתוח כדי לעבוד עם העדשה) וגם עם מכפל 1.4 של סיגמה מהירות המיקוד כמעט ולא נפגעת.
מה שמפתיע שעם המכפל הצמצם האפקטיבי הוא 9 ובכל זאת יש אוטופוקוס. יתרונן של המצלמות המודרניות.
כך נראה ה MTF של העדשה בהשוואה לעדשה של ניקון:

בחלק הרחב, אין הבדל ממשי, אך בחלק הארוך, הקירבה בין הקו הירוק והאדום של סיגמה שמראה שבאמצע הפריים הקונטרסט והחדות הם בשיאם – קרוב מאוד ל "1" או ל 100%.
הצילומים אכן מוכיחים כי זה נכון.
לעדשה צבעים טובים ונייטרליים:

דוגמה נוספת:

הבוקה של טוב, אבל לא מושלם:

דוגמה נוספת:

 ועוד דוגמה:

החדות שלה מקרוב טובה מאוד:

קרופ של 100%:

לעדשה פלייר מועט ביותר, גם בצילום ישיר של השמש:

החדות שלה עם מכפל ניקון:

ועם מכפל סיגמה:

ושוב עם מכפל ניקון – רואים את פרטי הרשת:

כאמור, הוא מתפקסת מהר מאוד בתנאי תאורה טובים ופחות. עם מכפל היא קצת מתקשה בתנאי תאורה קשים.
לעדשה מידה קטנה של האפלת פינות, שכמובן בשימוש עם מצלמת DX נעלמת לחלוטין.
לא הבחנתי בעיוותי צבע ועיוותי מרחב משמעותיים עם העדשה הזו. המייצב שלה אפקטיבי (קצת מרעיש בחצי הלחיצה של הפעלתו – אפקט מוכר של מייצבים) ולהערכתי יש לו שלושה סטופים של ייצוב לערך.

על ה D500 היא עושה נפלאות. במצב הבסיסי שלה היא מגיעה לאורך מוקד של 600 מ"מ – קרופ 100%:

עם מכפל 1.4 (סיגמה) בקרופ של 100% - אורך המוקד הוא 825 מ"מ:

להלן המפרט הטכני של שתיהן:

והתוצאות:

ומה בשורה התחתונה?

עדשה מאוד איכותית, לא כבדה במיוחד (קלה מהאחרות במשפחה), מניבה תוצאות חדות עם ובלי מכפל.
האפלת הפינות איננה בעיה עם מצלמת DX והעמידות שלה מול הבהקי אור עזים ואפילו שמש ישירה הופכת אותה לעדשה כל-בו לכל במטרות.
הבוקה הנאה שלה מאפשר לה להיות על מצלמת FF  גם עדשת פורטרטים טובה.

שווה כל שקל, מומלצת בחום!