מאמר זה נכתב עקב התופעה שהולכת ונפוצה יותר ויותר .
כמשתתף בפורומי צילום שונים אני לא יכול להתעלם מהתופעה שהולכת וצוברת תאוצה
ומאומצת ע"י לא מעט צלמים.
החלטתי להעלות על הכתב את דבריי בתקווה שאוכל מעט להשפיע ולתרום לעצירת התופעה הזו.
זה קרה בעקבות תגובות לצילומים שונים שנחשפתי אליהם.
רק אז הבנתי עד כמה תופעה זו חמורה, והשלכותיה במיוחד על צלמים מתחילים, ולא רק!
גורמת לנזק כזה שכבר לא יודעים להבחין בין תמונה ריאליסטית, למעובדת.
את " המבחן " עשיתי בפורום מסויים.
העלתי תמונות נאמנות למקור. ללא כל התערבות פוטושופית.  תמונות מצויינות מבחינה טכנית,חשופות כראוי, מפוקסות כראוי, חדות כראוי,כיול WB מדוייק.  כל שנותר הוא להקטין ולהעלות לנט.
רוב התגובות טענו לחוסר חדות,חוסר פוקוס,  הוצעו לי עיצות אחיתופל שונות ומשונות, כמו להוסיף רוויה, להעלות קונטראסט, לחדד או לסגור צמצם בפעם הבאה, להעלות מהירות צילום, ועוד..
רק אז הבנתי.  הבנתי את חוסר ההבנה הבסיסי בהם לוקים לא מעט "צלמים "
הבנתי שתמונות בהם רוויית הצבע, הקונטראסט,חידוד היתר, לא קיים = תמונה לא טובה.
שלא לדבר על החלקת רקעים,ניקוי רעשים אגרסיבי לאחר קרופים אכזריים,שתילת עננים, ועוד מניפולציות פוטושופיות כאלו ואחרות לתמונות. שלצערי הן זוכות ללא מעט " WOW " בשל חוסר הבנה, מה שגורם לצלמים להמשיך ולהתפשר
בחומר גלם נחות,הנובע מצילום בשעת תאורה לא טובה,או משימוש לקוי במצלמה,ואו בעצמיות לא מתאימות לנושא המצולם ולאופי הנדרש ממנו בדיעה שישפרו אותו ע"י פילטרים כאלה ואחרים, ויסחטו את ה WOW לו הם מצפים.
חמור מכל בעיני, הוא המצב שחומר גלם ראוי משובח וטוב נהרס ע"י אותם עיבודים, בידי הצלם עצמו שכבר צילם כראוי.. אך רצה לשפר עוד יותר את התוצאה..
הWOW הטיפשי שהצלם מקבל כתגובה מחזק את דעתו ואמונתו באותם עיבודים,גורם לו להמשיך ולהרוס במו ידיו את תמונותיו שלו גורם לכל מפיקי ה WOW לחקות אותו ואת עיבודיו בתמונות אחרות, וחוזר חלילה.
הגודל,האורך,העובי, כן קובע, וכן משפיע.
תופעה די רווחת אצלינו בני האדם היא ששלנו תמיד טוב יותר,חזק יותר,גדול יותר,מוצלח יותר,טעים יותר, יפה יותר,נוצץ יותר משל האחרים.  גם אם בתוך תוכנו אנו לא בטוחים בכך נעשה כיצורים גאים כל מאמץ להוכיח שכך המצב.
ואז אנו הופכים מגוחכים.  מפני שבמקום להנות ולמצות כראוי את מה שיש לנו אנו עוסקים בלנסות להוכיח דברים שאין כל צורך להוכיחם..
תוכנות לעיבוד תמונה טובות ומתוחכמות ככל שיהיו, לא יודעות עדיין לפצות על אופטיקה לא טובה.
בלתי אפשרי לדוגמה לצלם באורך מוקד של 50 מ"מ, ולקבל את התוצאה של אורך מוקד של 400 מ"מ.
שום קרופ לא יעזור, ושום עיבוד כזה או אחר לא יגרום לתמונה שצולמה ב 50 מ"מ להיראות טובה ואיכותית כמו צולמה ב 400 מ"מ. וההיפך.
אז למה בכלל לנסות זאת?  אין לך 400 מ"מ?  תתעמק ותתמקד באפשרויות הגלומות בעדשת ה 50 מ"מ שלך
ותפיק ממנה את המיטב.
אני עדיין לא מדבר על התוכן המצולם, אני עוסק בצד הטכני שלו.  שהוא חשוב, ואין להתעלם ממנו.
אז ערכתי השוואה בין עדשת 50 מ"מ ל 400 מ"מ.  אותו כנ"ל אפשר לעשות בין עדשת 600 מ"מ שעולה עשרות אלפי דולרים,
לבין עדשת 600 מ"מ שעולה כמה פרוטות.
אז נכון שצלם טוב ידע לצלם תמונה בעלת ערך אמנותי,היסטורי, וכו'' בעדשה זולה שעולה כמה פרוטות ובמקביל צלם אחר יצלם תמונה חסרת משמעות בציוד של עשרות אלפי דולרים.
ואז אנו נוטים להתבלבל בין התוכן, לאיכות..
מה חשוב יותר?
ברור שהתוכן.
מה עדיף?
גם תוכן, וגם איכות.
מה הפשרה הראויה?
תוכן.
בצילום, כמו בחיים עלינו לעשות פשרות.
אם זה בגלל מחיר הציוד, אם זה בגלל מגבלות כאלה או אחרות לרכשו, או בכלל לשאתו.
לא יתכן שנצלם בציוד נחות, ונחשוב שהפוטושופ יצילנו
ולא יתכן שהצילום יהיה גרוע מבחינה טכנית, עקב כשלים של הצלם ( ללא קשר לאיכות הציוד )
ושוב נחשוב שהפוטושופ יצילנו.
עלינו כצלמים לשאוף כל הזמן וללא פשרות להוציא חומר גלם משובח מהמצלמה!
לדעת להכיר במגבלות הציוד,ללמוד אותו לעומקו.
את תכונות העדשות השונות שלנו,את משמעות פרופילי הצבע השונים במצלמה,
את יכולת הפרדת הצבעים של העדשות שברשותינו, הגוונים אותן הן מפיקות,  את הקונטראסטיות שלהן, החדות שלהן בצמצמים שונים מגבלות האסא,  ולהתנהג בהתאם ע"מ להפיק את המיטב מהציוד שלנו.
הפוטושופ לא יפצה על כשלים טכניים ואופטיים.  מרבית ה WOW המתקבל בפורומי צילום לתמונות גרועות טכנית, או בעלות עיבודים גרועים מתקבל מאנשים שלא מבינים איכות אמיתית מה היא.
האמת נמצאת בידי הצלם..  שבתוך תוכו הוא יודע עד כמה הוא ראוי ל WOW או שהושג במרמה מסוייימת.
ה WOW הכי מתוק והכי נעים הוא זה שהתקבל לאחר שהושג ע"י תוצאה איכותית אמיתי נטולת התחכמויות.
באופן אישי אני מעדיף WOW אחד כזה שאני באמת ראוי לו, ולהתמוגג ממנו על עשרות WOW שאינני שלם עמם בתוך תוכי.
הם לא יקדמו אותי לאף מקום, הם רק יגרמו לי לדרוך במקום.
ככל שנשכיל להבין שאין קיצורי דרך.  ונהיה ביקורתיים יותר כלפי עצמינו ואיכות החומר המצולם על ידנו.
נסנן הרבה יותר, נציב בפני עצמינו רף איכותי גבוה יותר, נשאף אליו.  נשמח יותר להציגו כפי שהוא
מאשר להציג את חומר הגלם הנחות יותר כבעבר.
בטחוננו האישי כצלמים יגבר,  ויוקל עלינו להתעלם מהלחץ החברתי הדורש עוד חדות, ועוד צבע, ועוד..
אינני יוצא בדבריי כנגד שימוש בפוטושופ אני מנסה לגרום לך להשתמש בו במינון נכון.
הפוטושופ הוא המטבח שלנו.
כמו שלא נרצה לעשות חביתה עם :  זעפרן,פלפל לבן,פלפל שחור טחון דק,פפריקה חריפה,כמון,כורכום,תימין,חאוויאג''
פפריקה מתוקה,פלפל גרוס עבה,מלח ים,מלח שלחן, כוסברה טחונה,קינמון,קארי,גינ''ג''ר,הל,  
סומאק,חילבה,קטשופ,שום,טחינה,מיונז,חרדל,  איזה ביאוס אין מקום במחבת..
ויש עוד המון מצרכים במטבח אה?
נרצה חביתה עם מעט מלח ואולי מעט פלפל, וזהו..  כך הריי היא תהיה הכי טעימה!
אותו כנ"ל בתמונות אותן אנו עורכים..  היזכרו בחביתה הפושטית והטעימה, נטולת יומרות קולינאריות בשעה שאתם/ן מעבדים
ומאבדים את תמונותיכם..  דאגו לביצים טריות ולא מעופשות..
או לחומר גלם צילומי איכותי ובא לציון גואל.

בהצלחה.