עם כניסתה של ניקון בגדול לתוך עולם המל"מ (מצלמות ללא מראה) הקרב מול סוני ומול קנון מתלהט. מילים כמו "משקל קטן, גודל קטן, דיוק בפוקוס" ועוד דומות נזרקו כבר מזמן לתוך עולם הצילום עוד בימים עברו.
אז מהי האמת?
היו לנו מזמן מצלמות כאלו – כל משפחות ה P&S – כוון ולחץ, היו בעצם מצלמות נטולות מראה, אז מה הואילו חכמים?
למצלמות ה P&S היה יתרון ענק – גודל ומשקל קטנים. החסרון הגדול – חיישן קטן (עם מקדם קיטוע ענק) ועם יכולת מוגבלת ביותר להתמודד עם תנאי תאורה לקויים.
הן כמעט נעלמו מן העולם מסיבה אחרת לגמרי – המצלפונים רצחו אותן נפש. המצלפון זמין כל עת (תמיד איתנו ואפילו ישנים איתו), כמות הזכרון המובנה כיום בהם היא עצומה ואנחנו מטיילים עם התמונות שלנו כל הזמן, ממתינים לאלו שרוצים (או לא) לראות את יצירות המופת שלנו זמינות מיידית. האיכות לא משהו אבל מספיקה לרוב האנשים.
מה נותר אם כן ממצלמות ה P&S בימינו אלו? רק המיוחדות.
מהן המיוחדות? אלו המצלמות עם הזום הענק שעולות כמו DSLR אבל עם אורכי מוקד הזויים שווי ערך ל 24-3000 מ"מ (כן, שלושת אלפים!). עוד מהמיוחדות – המצלמות אטומות סביבה לצילומים תת מימיים או בתנאים קשים.
בין לבין נכנסה ניקון לעולם נטולות המראה – מיני DSLR ממשפחת ה "1" עם מבחר עדשות ומצלמות. שמחתי מאוד – משקל, גודל, איכות סבירה מאוד. אלא מה? ניקון הפסיקה לתמוך בליין הזה לאחרונה ונראה כי משכה את לקוחותיה באף עם משפחת ה "1" עד לכניסת המל"מ עם חיישני ה- FF כמו מצלמת ה Z6 וה Z7.
פורמט ה "1" אינטש אומץ על ידי יצרנים אחרים כמו קנון, סוני ועוד, אבל לא עם עדשות מתחלפות.
מדוע חדלה ניקון עם ליין ה "1" שלה?
אני אהבתי את הליין הזה בגלל קוטנו ואיכות התמונות שהופקו ממצלמות קטנות אלו בתנאי תאורה טובים ובינוניים (לא קשים). הרעיון של עדשות מתחלפות במצלמות קטנטנות אלו היה טוב והן התנהגו כמו מל"מ הגדולות.
אלא מה? נראה שזו היתה אתנחתא של ניקון כדי להרוויח זמן עד כניסת מצלמות המל"מ הגדולות לשוק, כמו שקרה לפני כמה ימים. סמיכות האירועים – הודעתה של ניקון כי היא חדלה מלתמוך במצלמות ה "1" ואביזריהן היתה קרובה מדי להכרזתה על המצלמות המל"מ החדשות – כלומר שיטה להרויח זמן.
סיבה נוספת להפסקת ליין ה "1" היו הבעיות עם סדרה זו. המצלמות והעדשות הקטנות היו עדינות מדי לשימוש מחוספס בשטח ונזקקו לשירות לעתים קרובות. חושבני שלולא בעיות אלו (שנבעו כפי הנראה מתכנון בסיסי לקוי) ניקון היתה נשארת עם ליין זה.  אישית, אהבתי ועדיין אוהב את הליין הזה.
מה היתרון של המל"מ הגדולות?
גודל ומשקל במקום הראשון – אבל ההבדל לא גדול כמו ההבדל בין משפחת ה"1" ל DSLR הרגילות. הבדל משקל של 670 גרם לעומת 750-900 גרם הוא לא דרמטי. משקל מצלמות ה "1" הוא בסביבות 300 גרם. זה הבדל ניכר, שלא לדבר על הגודל.
על מערכות הפוקוס הקיימות במצלמות אלו יש הרבה נקודות אופל. ברוב המל"מ, אם לא בכולן, ישנן שתי מערכות פוקוס מותקנות על החיישן – מערכת מבוססת קונטרסט שמצויינת לצילומים מדוייקי פוקוס ולצילומי וידיאו, ומערכת מבוססת פאזה, כמו ב DSLR ה"רגילות" המצטיינת במהירות מיקוד מהירה.
סיפורי היצרנים כמובן כוללים הרבה סופרלטיבים ותיאורים בומבסטיים כאילו זה עתה הומצאה המצלמה בכלל.
ומהי האמת? היכן ה"עז" נחבאת?
נכון, שבממוצע משקל המל"מ קטן יותר ממשקל ה DSLR הקלאסיים. נכון שגודל המצלמות קטן יותר. אבל - לא זה בהרבה ולא זה בהרבה.
האם משקל העדשות ה"רגילות" של המל"מ יהיה משמעותי קטן יותר? מה פתאום. עדשה שמכסה פריים שלם שבנויה מהרבה אלמנטים של זכוכית תשקול בעצם כמעט כמו עדשת DSLR רגילה ואולי תהיה מעט קצרה. יש כאן דרמה? מה פתאום!
מצלמה קטנה וקלה קצת יותר, עם עדשה ששוקלת מעשית אותו משקל כמו עדשות ה DSLR דווקא תתנהג בצורה פחות ידידותית לאיזון המערכת ביד.
אז מה נשתנה בעצם? ומי בעצם עשתה את המהפכה האמיתית בעולם הצילום המקצועי בשנים האחרונות? אם תשאלו אותי – התשובה תהיה לא מובנת לרוב השואלים:
זוהי עדשת ניקון -AF-S NIKKOR 300mm f/4E PF ED VR
ומדוע אני חושב כך?
היא מקפלת בתוכה טכנולוגיה חדשה/ישנה שיוצרת עדשה קלה לפול פריים, קצרה מהרגילות, חדה בצורה שלא תאומן, מקבלת מכפלים ועובדת איתם היטב.
היא בנויה מטכנולוגיה הקרויה פרֶנֶל, מאלמנטים פלסטיים, כמעט ללא עיוותים וללא משקל. הבדלי הגודל והמשקל של העדשה ה"רגילה" ועדשה זו (שתיהן 300/4) לא יאומנו.
העדשה החדשה שוקלת כמחצית מקודמתה, וקצרה בשליש מאורכה של קודמתה.
זה נקרא לצפות את העתיד. רק מההבדל במשקל העדשות (לישנה אין אפילו מייצב) אפשר להכניס DSLR שלמה!
האם זו היתה אנקדוטה בלבד? רגע בודד בהיסטוריה? בהתחלה חשבתי כך, אבל לא היה אכפת לי כי קניתיה ואיכותה מדהימה (כ 2000 דולר). אבל ניקון הכריזה לאחרונה על אחות גדולה – 500 מ"מ צמצם 5.6 מרבי. נכון איבדנו סטופ, אבל מה הרווחנו?
שימושיות עם כל המכפלים, משקל של 1460 גרם לעומת 3090 גרם (חצי משקל), אורך 237 מ"מ לעומת 387 מ"מ (כמעט חצי) ואיכות אופטית מעולה. מחירה של החדשה כמובן נמוכה בהרבה מהישנה יותר - כי לישנה יש צמצם מרבי 4. החדשה – 3600 דולר, הישנה – 10,300 דולר.
פי 3 לערך.
כעת נחזור למל"מ. אם ליצרניות יהיה באמת שכל, מה שמסופקני לפעמים, הן תייצרנה את כל העדשות החדשות בטכנולוגיית פרנל. קטנות, קלות, לא ממש יקרות בשביל מה שהן מציעות.
או אז – תחגוגנה המל"מ במשקל ובגודל, אבל לדעתי עוד חזון למועד.
בינתיים, נצלם עם מה שיש לנו. לאחרונה צירפתי מל"מ לאוסף שלי – פוג'י X-T2. מל"מ חמודה עם איכות תמונה גדולה וצבע מעולה. אבל קצב אש ומהירות פוקוס נופלים מה D500 שלי.
היא משמשת לי הרבה כגוף שני כשאינני צריך מהירות גבוהה של ירי. 
בנסיעות ארוכות לא לצילום נטו (לעבודה) אני לוקח כמצלמה שניה את ה V3 של ניקון שבטלה לאחרונה מן העולם עם עדשת ה 70-300 הייחודית שלה המאפשרת לי במשקל קל יחסית צילומי טבע ופאפארצ'י איכותיים מאוד – 810 מ"מ מהיד בקלות. היא תצלם עד שתחדל.
אז העולם מסתובב ומשתנה, אבל לאט יותר ממה שהיינו רוצים שיקרה. בינתיים – ניהנה ממה שיש...