העדשה הזו הגיעה למחוזותי הודות לקבוצת שמעוני – יבואני פוג'י בארץ.
בין שלוש העדשות של פוג'י – עדשת הקיט הסטנדרטית – ה 18-55 מ"מ צמצם 2.8-4 לבין העדשה הרחבה של פוג''י – ה 10-24 מ"מ צמצם 4 המיוצבת והעדשה זו שבמבחן – ישנו כיסוי טוב המספיק לתחום השימושי ביותר לצלמים (10-200 מ"מ = כ 15 – 300 מ"מ על FF).
השוויתי עדשה זו לעדשת ניקון ה 55-200 (הגרסה החדשה – VRII ) מבחינת מפרט טכני ותחושות המשתמש.
עדשת ניקון המקבילה נראית כך:

ה MTF שלה נראה כך:

עדשה פוג''י שבמבחן זה נראית כך:

ועקומות הMTF  נראות כך:

העדשה של ניקון קטנה וקלה יותר (פלסטיק) שהוא דווקא לא יתרון לעדשות ארוכות מוקד.
עדשת פוג'י גדולה וכבדה יותר (רובה עשוי ממתכת) שהוא יתרון לצילום בעדשות ארוכות.
להלן טבלת ההשוואה של המפרט הטכני בין שתי עדשות אלו:

ניתן לראות מיידית את ההבדל ביניהן – מבחינת מחיר (ניקון זולה יותר), משקל (ניקון קלה יותר), מבנה אופטי (פוג'י מושקעת יותר ויש לה צמצם פתוח יותר בשליש סטופ). עקומת ה-MTF  של עדשת פוג'י טובה קצת יותר מעדשת ניקון, בפרט במרכז הפריים (אחרי התאמת ערכי מדידה).
העדשה של פוג'י יושבת ביד טוב יותר מהעדשה של ניקון. מהירות הפוקוס שלה איננה גבוהה כמו עדשת ה- 17-55 של ניקון והיא דומה לעדשת ה 18-55 של ניקון. בתנאי תאורה לקויים העדשה קצת "מחפשת" עד שננעלת, אבל חושבני שהסיבה העיקרית הינה המצלמה (XT-1) ולא העדשה.
טבעת הזום של עדשת פוג'י קצת נוקשה יותר מהצפוי, אך שימושית בהחלט.  
הבה נראה את ביצועיה האמיתיים.
הצבעים שהיא משחזרת חיים ועליזים (מזכיר את סרטי הצילום של פוג'י):

עוד דוגמה:

הבוקה שלה נאה מאוד:

עוד דוגמה:

ודוגמה במצב של צמצם מאוד סגור:

אף כאן הבוקה נאה ביותר.
היא מתמודדת היטב עם אור אחורי עז:

ומול שמש במרכז הפריים במצב הרחב שלה היא מתמודדת באופן מעולה:

מאידך, מול שמש בפינת הפריים במצב הארוך היא יוצרת קשת של הבהקים (פלייר):

כלומר, יש להיזהר איתה במצב הארוך בצילום מול שמש (למרות שלהבהק יש לפעמים תרומה יצירתית לתמונות מסויימות).
איכות הצילום מקרוב שלה מצויינת:

זאת למרות שאיננה עדשת מאקרו ורק מסוגלת לצלם ממרחק של 110 ס"מ.
לא מצאתי עיוותי מרחב משמעותיים בעדשה וכנ"ל עיוותי צבע (CA) שמטופלים היטב על ידי מעבד המצלמה בצילום JPG (קרופ של 100% מהפינה השמאלית העליונה):

המיקרוקונטרסט שלה מעולה (מצב רחב) ומאפשר להבחין בכל הניואנסים של הצבע והבהירות העדינים ביותר (קרופ של 100%):

בטווח הקצר החדות שלה מעולה בצמצמים פתוחים במצב הרחב (קרופים של 100%) :

וכנ"ל במצב הארוך מקרוב:

התופעה חוזרת על עצמה בצילום למרחוק במצב הרחב (קרופים של 100%): 

וגם במצב הארוך:

ובטווח הבינוני – שערה שערה:

ניסיתי לבדוק את יכולתו של המייצב בצילום בתנאי תאורה לקויים בבית (צילום מהיד):

מהקרופ המושתל בתמונה נקל לראות שלעדשה באמת כ 4.5 סטופים של ייצוב.
טבלת סיכום התוצאות:

ומה בשורה התחתונה?
אם אתם מחזיקים מערכת של פוג'י X וחפצתם בעדשת זום ארוכה, איכותית ולא יקרה יחסית – העדשה שבמבחן לא תאכזב אותכם.
אמנם, לא מזמן הכריזה פוג'י על עדשה חדשה – ה 100-400 מ"מ שתאפשר לכם להגיע לאורך מוקד שווה ערך ל 600 מ"מ על FF (פי שניים מהעדשה שבמבחן) אבל מחירה ומשקלה גבוהים בהרבה מהעדשה שבמבחן.
לצלמי טבע ופאפאראצ'י עדשת ה- 100-400 מ"מ תהיה אידיאלית, אבל לצילום יומיומי עדשת ה 55-200 תספק את רוב צרכיכם הצילומיים ובאיכות גבוהה מאוד (מבחינת מבנה ואופטיקה).
יחס המחיר לביצוע שלה פשוט מעולה.