המאמרים של טד

זרקור על עדשת סיגמה 10-20 מ''מ HSM DC EX נוספה: 7/6/2006 10:02:00 PM
נושא: הפן הטכני צפיות: 6394

העדשה הזו הגיעה אלי לבדיקה על מנת להשוות אותה לעדשת ניקון המקבילה שברשותי (12-24) ולעדשת קנון שבדקתי לא מכבר.
זו עדשה יחסית חדשה של סיגמה שהפכה להיות להיט גדול בעולם, עד כדי כך, שלא תמיד ניתן למצוא אותה על המדפים. טווח הזום שלה דומה לעדשות במשפחה הזו – ונראית על מערכת ניקון כמו 15-30 מ"מ על
FF (אחרי הקרופ פקטור) ועל מערכת קנון כמו 16-32 מ"מ. את העדשה הזו מתבקש להשוות לעדשת ניקון 12-24 ולעדשת קנון 10-22 על מנת לראות האם התשלום הגבוה יותר הנדרש על ידי ניקון וקנון – מוצדק.
הטבלה הבאה מראה את השוואת התכונות של שלוש העדשות – סיגמה, ניקון וקנון:



ניתן לראות שהעדשות דומות מאוד בהרבה פרמטרים. עדשת הסיגמה היא המסובכת ביותר מבחינה אופטית ועדשת הניקון היא הפשוטה ביותר (האלמנטים הספריים יותר מסובכים שם). בדומה לעדשת קנון, הצמצם המכסימלי בעדשת הסיגמה  משנה את גודלו וזאת בניגוד לעדשת ניקון השומרת על צמצם קבוע לאורך כל תחום המיקוד.
הבדלים מעניינים נוספים – עדשת ניקון לא מאפשרת צילום מקרוב כמו עדשות קנון וסיגמה ולכן מקדם ההגדלה בעדשת ניקון הוא הקטן ביותר – רק 0.12.
הבדל חשוב מאוד נוסף הוא מבנה הצמצם. לעדשת סיגמה צמצם בן 6 עלים ישרים, לעדשת קנון צמצם בן 6 עלים מעוגלים ולעדשת ניקון 7 עלים מעוגלים – וזה מתבטא באיכות הבוקה כפי שנראה בהמשך.
ההבדל הגדול הוא כמובן במחיר, כשעדשת סיגמה היא הזולה מכולן, ניקון היקרה מכולן וקנון אי שם באמצע.
ניקון היתה הראשונה עם עדשת זום רחבה כל כך שמתאימה לפורמט
DX, ולקח למעלה משנתיים למתחרות שלה לצאת עם עדשות מקבילות. הזמן עשה את שלו - ורובן באיכויות גבוהות הנותנות לניקון "פייט" רציני.
 במגרש האולטרא רחבות משחקות עוד שתי חברות -  טוקינה וטמרון ואותן לא בחנתי עדיין.  


העדשה נראית כך:


 


טבלת ה MTF שלה נראית כך:


 


ולשם השוואה – טבלת ה MTF של עדשת ניקון 12-24:


 


יש יתרון קל לניקון – אבל לסיגמה אין במה להתבייש.
יש לזכור כי העדשות בטווח הזה מותאמות למצלמות
DSLR עם חיישן APS. רק לסיגמה ישנה עדשה, לא חדשה, של 12-24 המתאימה גם לחיישן FF.


מבחני השטח של הסיגמה מראים כי זו עדשה חדה מאוד במצב 20 מ"מ בצמצם פתוח (5.6) ופחות חדה בצמצם פתוח, בטווח קרוב - במצב 10 מ"מ. בטווח ארוך, העדשה חדה במצב זה (צמצם 4) אבל ישנה ירידה קלה בקונטרסט של התמונה. סגירת צמצם במצב 10 מ"מ וטווח ארוך משפרת מעט את החדות, ומשפרת הרבה בטווח הקצר.
העדשה הזו עמידה מאוד להבהק – פלייר – ועם שמש לכודה בתוך הפריים בקושי ניתן להבחין בו. זה מצביע על איכות הציפויים הגבוהה.


העדשה יודעת להתמודד היטב עם אור אחורי עז, בלי לאבד את הקונטרסט של הנושא המצולם והמיקרוקונטרסט שלה (היכולת להבחין בגווני הגוונים) במצב 20 מ"מ דומה מאוד לזו של ניקון ב 24 מ"מ וקצת פחות מזה במצב של 10 מ"מ.
העדשה משחזרת את הגוונים הנכונים עם טיפה נטייה לגוונים חמים.


לעדשה מידה קטנה וצפויה של האפלת פינות  Vignetting – מה שאופייני לעדשות אולטרא רחבות זוית. סגירת צמצם מקטינה עד מבטלת האפלה זו.
בצמצם פתוח ובמצב של 10 מ"מ יש לעדשה מידה מסוימת של
CA - עיוותי צבע בפינות. העיוותים הללו מתמעטים עם סגירת צמצם, אך אינם מתבטלים לחלוטין. בשימוש יומיומי רגיל זה איננו מפריע.
להפתעתי הגמורה – לעדשה אין כמעט עיוותי מרחב – עיוות חבית ועיוות כרית מחטים. כמות העיוותים שהעדשה הזו מייצרת היא חסרת משמעות מעשית. הישג ענק לסיגמה – ובזה היא עולה על העדשות של ניקון וקנון.
העדשה מראה בוקה בינוני מאוד שמתאים ל 6 עלים ישרים. יש צורך בזהירות לא לכלול אלמנטים קטנים ובהירים ברקע, אבל למה שהעדשה מיועדת – צילומי נוף וצילומי פנים רחבי זוית – איכות הבוקה לא קריטית. חבל שסיגמה לא טרחה ויצרה עלים מעוגלים לעדשה זו – מה שהיה נותן לה "טאץ'" אחר לגמרי.
העדשה הזו מציגה את מה שעדשות רחבות כאלו יודעות לעשות – שמיים כחולים כהים – ללא מקטב, ובעיית הפרספקטיבה. אם לא מחזיקים אותה במקביל לקרקע – אבל ממש מקביל כמו עם פלס, הבתים "נשכבים" פנימה או החוצה - אם מצלמים למשל בתוך עיר.  יש לזכור שזו אינה "מחלה" אלא מתכונות של עדשות רחבות זוית. בנוסף, עדשות אלו, אם מצלמים איתן קבוצות של אנשים מקרוב מדי – האנשים בקצוות מוסיפים כמה קילוגרמים טובים למשקלם בצילום (מתרחבים) ויש מאוד להיזהר מכך אם רוצים להישאר חברים של אותם אנשים.
להלן תוצאות המבחנים.  
הצבעים שהעדשה מפיקה טובים,  רוויים ועם נטייה קלה ל"חמימות":



העדשה מאפשרת יצירת "דרמה" ועיוות ניכר במצב הזוית הרחבה שלה בשעת צילום מקרוב - מצויין לאפקטים ויזואליים מעניינים (רק לא לנסות את זה על פני חברים שלכם!):


 


ובצילום מקרוב בחוץ:



החדות שלה בטווח רחוק במצב 10 מ"מ בצמצם פתוח (4) היא טובה עד טובה מאוד:


 


בטווח קצר היא די טובה, אך כדי לקבל חדות ממש טובה יש לסגור צמצם. הרי החדות בצמצם פתוח, ב 10 מ"מ בטווח קצר:


 


דוגמה נוספת לחדות טווח קצר במצב 10 מ"מ בצמצם פתוח – השער המפורסם:


 


לא מרהיבה אבל סבירה ביותר. מאידך, במצב 20 מ"מ בצמצם פתוח לרווחה (5.6) החדות מעולה:


 


כשנשווה את החדות מטווח קצר במצב 20 מ"מ בסיגמה בצמצם פתוח (5.6):


 


לזו של ניקון במצב 24 מ"מ בצמצם פתוח (4):


 


אין לסיגמה במה להתבייש. חוץ מאשר ההבדל בתחנת צמצם אחת, הסיגמה טובה מאוד.
גם במבחן המיקרוקונטרסט מול הניקון המקבילה היא יוצאת טוב מאוד. הרי המבחן - עם הסיגמה במצב 20 מ"מ צמצם פתוח:


 


והניקון ב 24 מ"מ צמצם פתוח (4):


 


ההבדלים זעירים, ואם נתאים את מקדם ההגדלה – הם יהיו זניחים.
ההתמודדות של עדשת הסיגמה עם אור אחורי היא טובה מאוד – כפי שנראה בדוגמה הבאה:


 


עיוותי הצבע שלה נראים בקצוות הפריים - ובזה לדעתי סיגמה יכלה לטפל קצת יותר טוב:


 


העדשה עוברת את מבחן הפלייר (הבהק) בקלות. השמש לכודה בפריים – מצב "קטלני" לעדשות רחבות זוית – ולה יש רק מידה מועטת של פלייר – איכות הציפויים טובה מאוד:


 


לעדשה מידה קטנה של האפלת פינות – כפי שנראה בשמים מצד ימין ובפינה הימנית למטה:


 


בהחלט סבירה לעדשות כאלו.
כשלקחתי והוספתי טבעת הארכה לעדשה, כדי לבחון את יכולתה לצילום מקרוב – היא תפקדה טוב בין 16 ל 20 מ"מ, ואפשרה צילום מקרוב מאוד. לעדשה אין מערכת תיקון לצילום מקרוב (
CRC) לכן הרקע המטושטש נראה מעט מעוות. אי אפשר למצוא נקודת פוקוס במצב שמתחת ל 16 מ"מ לערך. הטבעת היתה ברוחב של 12 מ"מ וטבעת רחבה יותר לא תצלח כלל:


 


הבוקה שלה מאוד בינוני, עדות לרשלנות של סיגמה בטיפול במבנה הצמצם. נקודות האור שמחוץ לפוקוס נראות לא כל כך טוב:



בהשוואה לנקודות שמחוץ לפוקוס בעדשה של ניקון:


 


חבל שסיגמה לא נתנה את הדעת על העניין ולא הקנתה לעדשה צמצם עגול יפה כפי שעשתה זאת בעדשת ה 150 מאקרו הנהדרת שלה. להלן טבלת סיכום הממצאים שלי:



בשורה התחתונה – עדשה רחבת זוית, שרשימת היתרונות שלה עולה בהרבה על רשימת החסרונות שלה. הואיל ולעדשה הזו, כמו לכמה עדשות אחרות של סיגמה ויצרני "צד שלישי" יש שאומרים שקיימים הבדלים מסוימים בין העותקים שלה, כדאי לבדוק אותה בחנות לפני הקניה. להזיק זה לא יכול – גם אם אין אמת בשמועות (יש גם הבדלים בסדרות הייצור של יצרני צד "ראשון ושני").
היא בהחלט שווה את הכסף, ומי שזקוק לעדשה אולטרא רחבת זוית ואיננו רוצה לפזר את כספו – זוהי כתובת מצויינת. האם עדשות הניקון או הקנון המקבילות שוות את ההפרש? ההבדלים הם מינוריים בתוצאה האופטית  וקצת פחות מינוריים במבנה ובחוסן – ואם אין כוונה לחבוט איתה במישהו, היא תספק את הסחורה. זו הפתעה נעימה מאוד מצד סיגמה ומסבירה את הביקוש הגבוה לעדשה.


 



© כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
www.kramery.com