קודם כל – תודה לאשר ידידי שעזר להביא את העדשה הזו לרשותי.
העדשה הזו נולדה בשנת 1978, שלוש שנים לאחר הולדת אחותה המבוגרת ללא פונקצית ה IF = Internal Focus – פוקוס פנימי, בה העדשה איננה מתארכת בשעת פעולת הפוקוס.
כיום, בשעת כתיבת מבחן זה היא כבר חלפה גיל 30 ועדיין מצויה בשוק למכירה.
למרות גילה המופלג, היא עדיין מטבע עובר לסוחר, ונסחרת בשוק המשומשות במחירים גבוהים יחסית.
ניתן למצוא אותה בחנויות יד שניה ובמצב טוב יש לשלם עליה לפעמים מעל ל 1000 דולר.
מה קסמה של עדשה זו? מדוע היא עדיין נסחרת במחירים גבוהים?
במובן זה היא איננה שונה מעדשות רבות אחרות של ניקון שהגיל לא גרע ממחירן.
האופטיקה שלה, למרות פשטותה היחסית (7 אלמנטים) עדיין טובה מאוד, ואין לה מה להתבייש בהשוואה לאחיותיה הצעירות.
המבנה שלה חסון, הכיסוי שלה עשוי ממכסה מתכת מתברג (קצת לא נוח, אבל שומר היטב על האלמנט הקדמי הגדול).
גם רגלית החצובה שלה מוצקה (לא כמו בהרבה עדשות חדשות), מסתובבת בכל זוית ואף ניתנת להסרה.
העדשה דקה יחסית וארוכה (הסגנון הישן של ניקון) וטבעת הפוקוס שלה מאוד קלה לסיבוב.
היא לא בדיוק עדשה קלילת משקל – ושוקלת כ 1.2 ק"ג, אבל מאוד נוח להחזיק אותה ביד.
האם היא טובה מעדשות מקבילות?
קודם כל, הפוקוס שלה נעשה ידנית. למי שלא נוח עם זה, שישאיר אותה לנפשה.
לי אישית אין כל בעיה עם זה – מיקדתי ידנית כ 30 שנה, ומשטחי המיקוד של המצלמות היום בהירים למדי ומאפשרים מיקוד ידני מדוייק גם בתנאי תאורה לקויים.
אם נשווה אותה ל 300/4 AFS – האיכות האופטית של ה 300/4 מעט טובה יותר.
אם נשווה אותה ל 80-400 VR – האיכות באורך מוקד של 400 מ"מ דומה מאוד.
אז מדוע לא נרכיב מכפל 1.4 על עדשת ה 300/4 כדי לקבל 420/5.6, אורך מוקד דומה לעדשה שבמבחן ועם אוטופוקוס מהיר?
אופטית נקבל תוצאות דומות.
אבל – ניתן להרכיב על העדשה במבחן מכפל X2 ללא ירידה משמעותית בחדות ונקבל אורך מוקד של 800 מ"מ. את זה לא ניתן לעשות עם ה 300/4 ועדשת ה 80-400 עם מכפל X2 מאבדת ממילא את האוטופוקוס והתוצאה פחות איכותית מהעדשה במבחן.
היא כמובן נחותה מעט בביצועיה מעדשת ה 200-400 של ניקון, אבל ההבדלים בגודל, במשקל ובמחיר מטים את הכף לטובתה אם רוצים אנו עדשה זולה יחסית ארוכת מוקד.
היא טובה אופטית לאין ערוך מכל עדשות יצרני צד ג'''' באורכי מוקד מקבילים.
המגבלות שלה הן אם כן מיקוד ידני ומדידת אור. המצלמות שמאפשרות מדידת אור איתה הן ה D200 ומעלה.
ניתן להשתמש בה גם במצלמות אחרות (D60, D80, D90 ) במצב מנואל ולמדוד אור בעזרת ההיסטוגרמה או בשיטת הניסוי והטעייה.
כך נראית העדשה:
והמפרט שלה:
וניגש למבחנים. כל המבחנים נעשו בצמצם פתוח לרווחה (5.6).
הצבעים שהיא משחזרת עשירים ונייטרליים (עם נטייה קלה ביותר לקרירות):
או כאן:
הבוקה שלה נאה, אך לא ברמה שלה 300/4:
הסיבה – העלים הישרים בצמצם בהשוואה לעלים המעוגלים של ה 300/4.
היא מתמודדת מצוין עם אור אחורי, עדות לציפויים הטובים שלה:
לעדשה מעט מאוד עיוותי צבע בזכות אלמנט ה ED המובנה בתוכה. עיוותי הצבע הקיימים בה הם בעיקר מסוג הלונגיטודינאליים – לעומק הפריים ושל אלמנטים מחוץ לפוקוס. עיוותים אלו אינם מפריעים ויזואלית כמו העיוותים הלטראליים (בשוליים). הנה דוגמה להילות הצבע הלונגיטודינאליות:
המיקרוקונטרסט שלה משובח, בעיקר במרכז הפריים:
הואיל ומרחק המיקוד המינימלי של העדשה הוא כ 4 מטר, אי אפשר לצלם איתה צילומי תקריב כמו שניתן לצלם עם ה 300/4. העדשה מתוכננת לצילומי רוחק.
בצילום מקרוב (במרחק המינימלי שלה) החדות טובה:
גם בטווח הבינוני היא מצויינת:
את יכולתה היא מראה בצילום לטווח רחוק שעבור זה היא מתוכננת, כפי שניתן לראות משלוש הדוגמאות הבאות:
השניה:
השלישית:
תמונות אלו והבאות צולמו מחצובה (גיטסו 1228) עם ראש ARCA SWISS בהפעלה ישירה של המחשף ללא כבל שחרור וללא נעילת מראה.
היא עובדת עם מכפלים ללא בעיה ומציגה תוצאות מעולות. עם מכפל ה TC-17EII של ניקון:
ודוגמה נוספת:
הערה:
הואיל ולעדשה אין צ''''יפ אלקטרוני, נתוני אורך המוקד והצמצם הוכנסו ידנית.
במכפל ה TC-17 הם מקורבים כי בספרייה של המצלמות אין אורך מוקד של 680 מ"מ (אבל יש צמצם 9.5).
גם עם מכפל X2 =TC-20EII היא מפיקה תוצאות חדות מאוד:
ועוד דוגמה:
ועל ה D700 היא מתפקדת בצורה דומה (ללא מקדם הקיטוע – קרופ פקטור).
מכפל 1.7X עם ה D700:
מכפל X2 עם ה D700:
להלן ריכוז ממצאי המבחן:
ומה בשורה התחתונה?