בפרקים הקודמים ראינו כיצד מצלמים צילומי עירום בשני תנאי תאורה שונים – אור שמש הנכנס לבית או לסטודיו ולאור נרות. הגישה שלי לצילומי עירום היא גישה של רכות ועדינות. חצאי רמזים בעיני יותר מושכים ומעניינים מצילומים בוטים. צילומי עירום צריכים לבטא את עין הצלם, לכן אני מציג את עמדתי האישית שאיננה מחייבת איש. בפרק זה אשוחח על כלי תאורה שונים ואמצעים אחרים כדי ליצור את האפקט אותו אני רוצה להעביר בצילומי העירום שלי. צילומי עירום יכולים להיות ארוטיים ומסעירים, ויכולים להיות בעת ובעונה אחת שיר תהילה לגוף הנשי (אני מצלם רק נשים). אחד האלמנטים הקריטיים בצילומי עירום, לבד מבחירת הדוגמנית (או הדוגמניות) וציוד הצילום המתאים הוא בחירת התאורה. תאורת אור יום היא כפויה, השמש מצויה בשמים ומכתיבה את הזוית. אנחנו יכולים לתמרן איתה מעט על ידי החזרים משניים, על ידי יצירת פיזור כפוי – אבל דרגות החופש די מצומצמות ומאפשרות טווח מוגבל יחסית של סוגי צילומי עירום. אור נרות אף הוא כפוי למדי, למרות הקסם המיוחד שהוא משרה על המצולמות. נר הוא אור נקודתי, בעל עוצמה חלשה יחסית שמחייב חשיפה ארוכה, והוא מגוון את הנושא תמיד באותו תחום גוונים. כאשר ניתן לשלוט בתאורה, נפתחות אפשרויות רבות – החל מתאורה סטודיו מרוכזת עם תאורת רקע מסוגים שונים, המשך בתאורה מפוזרת ומגוונת בגוונים שונים – ה"צובעת" את הנושא שלנו לפי הטעם שלנו. בפרק זה אציג אמצעים "ביתיים" לצילום עירום. בסדרה זו השתמשתי בתאורת חדר מעורבת – ניאון ונורות להט ולעתים קרובות שילבתי בסדרה גם פלש מוקפץ מהקיר ומהתקרה. בנוסף, על מנת להקנות לצילומים את האופי שרציתי להקנות להם השתמשתי במסנני ריכוך (פיסיים או פוטושופיים) וכנ"ל במסננים צבעוניים. לפעמים, הגוונים שמתקבלים בתאורה, טובים ככל שיהיו, אינם מספקים את מה שרציתי להציג, לכן בכמה דוגמאות הסרתי את הצבע המקורי וצבעתי מחדש את התמונה. בימי הפילם זה היה יותר קשה, אבל אפשרי בקלות בצילום שהתחיל בשחור לבן. בסטודיו ניתן לבחור את הגוונים של התאורה וליצור גיוון מעורב, אבל עם זאת, לעתים הצללים מקבלים תאורה לקויה ומשנים את גווניהם. מה שחשוב בסופו של דבר זהו האימפקט של התמונה על הצלם ועל הצופה. לא כל האמצעים כשרים לשם כך על פי האסכולה לי. השתלות וכריתות גסות בתמונה הן שינוי המציאות ואסורים. אני רק "מרכיב משקפיים" מרככים ומגוונים על עיני. חשוב מאוד, כמו בכל נושא אחר בצילום, הוא המבנה של תמונה - מה כוללים בפריים ומה מותירים בחוץ. לחיתוך נכון בשלב הצילום ישנה השפעה רבה מאוד על האימפקט הסופי של התמונה, לא פחות מאשר על הפרמטרים האחרים בצילום. הבה ניגש לדוגמאות. בדוגמה הראשונה, רציתי להציג את הביישנות של המצולמת המסתתרת מעין המצלמה. גם זהו אלמנט חשוב בצילום עירום. בחרתי במסננים מרככים תוכנתיים. בוהק הקיר ברקע נבע מתאורת רקע עזה ועזר להעיף את כל האלמנטים הלא שייכים מהרקע שעלולים היו להסיח את הדעת. התאורה על הדוגמנית נעשתה מפלש מוקפץ מהתקרה:
הצילום השני "גאווה נשית" נעשה מזוית נמוכה כדי להדגיש את הנושא. מקור האור האחורי – נורת ליבון (טונגסטן) ותאורת החזית נעשתה עם פלש מוקפץ מהקירות. הצילום עבר סינון וריכוך:
הצילום הבא נעשה בדרך דומה. התמונה מאוד חושנית אך לא גסה. בחירת זוית הצילום נעשתה בקפידה מרבית, כנ"ל החיתוכים. תאורת הטונגסטן הצידית יצרה את הגוון הרצוי ברקע, אותו השלימה תאורת פלש מונמכת מוקפצת מהקירות:
בצילומים הבאים נמחק הצבע המקורי והוחלף בגוון אחר. הצללים שנוצרו במקור לא היו מחמיאים, ולא ניתן היה – כמו שלא ניתן בחדר חושך – לשנות גוונים של אזורים ספציפיים בתמונה. התאורה היתה תאורת פלש מוחזרת מהתקרה:
ופריים אחר מאותה סידרה:
גם הצילום האחרון נעשה בטכניקה דומה. "חברוּת קרובה" קראתי לו. התאורה – אור חדר מונמך ופלש מוקפץ מהתקרה:
בעזרת אמצעי תאורה פשוטים יחסית, כאשר מבינים את מה שרוצים בעצם להראות (בלי להיחפז – ראו פרק ראשון בסדרה) בסיוע אופטיקה מתאימה ובתאורה הולמת ניתן לקבל את מה שהדמיון בעצם ראה במצולמת. על פי האסכולה שלי, ניתן לגוון את התמונה מחדש וליצור אפקטי ריכוך – בין באמצעות שימוש במסנני זכוכית על העדשה או במסננים דיגיטליים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה. מסננים מאוד אפקטיביים הינם מסננים צהובים, כשמכוונים את המצלמה ל WB של פלש – אז נוסף להם גוון חם. הפתרון העתיק של גרב ניילון על העדשה שמשמש כמסנן מרכך עובד גם הוא. היום, עם האמצעים הדיגיטליים המצויים בידינו אין תמיד צורך להסתכסך עם בת הזוג בגלל גרבי הניילון הגזורות שלה...
|