המאמרים של טד

פאנאסוניק - חתירה בלתי נלאית נוספה: 7/29/2005
נושא: הפן הטכני צפיות: 2951
החברה בעלת שם מותג ידוע בעולם הוידיאו והאודיו זה עשרות שנים, ששייכת לענק מטסושיטה, החליטה לפני מספר שנים להיכנס לעולם הצילום הדיגיטלי.
המצלמה המוכרת הראשונה שלה היתה ה DMC-LC5 - מצלמה של 4 מ"פ שיצאה לשוק לפני כארבע שנים (ספטמבר 2001).
מה היו השיקולים שלה?
היא התבוננה סביבה, קצת מאוחר מדי - וגילתה שמכל עבר מיוצרות מצלמות דיגיטליות וחברות חסרות שם לגמרי בענף הצילום הביתי כמו HP, שהתחילה את פעילותה בנושא בשנת 1998, מצליחות היטב. אמרה לעצמה - למה אני לא?
במחשבה שנייה - היא גילתה שאין לה הרבה מה להציע. המומחיות שלה במצלמות וידיאו ביתיות ומקצועיות לא תספיק לה - והיא צריכה לעשות שעורי בית כמעט מחדש.
היא התבוננה בנכסיה - וגילתה שאת האלקטרוניקה למצלמה לא תהיה לה בעיה לעשות. חיישנים היא יודעת לעשות לבד (לוידיאו אמנם - אבל אפשר לעשות גם חיישני סטילס באופן דומה). גופים של מצלמות - לא בעיה. מה חסר? אופטיקה.
הדרישות מהאופטיקה של הסטילס שונה לחלוטין מהדרישה של האופטיקה הנדרשת למצלמות וידיאו.
מה עושים?
ביפן אין לה הרבה מה לחפש. החברה הזו לא מאוד אהובה על מתחרותיה הקלאסיות, ומהן לא תצמח לה ישועה. ניקון וקנון לא יתנו לה אופטיקה כי היא עלולה להפוך בגלל עוצמתה למתחרה קטלני. הלכה לחפש במקומות אחרים.
הלכה ומצאה את לייקה. כבר אז היתה החברה הגרמנית המהוללת שקועה בצרות כספיות - והנה - מגיע שותף אסטרטגי רב עוצמה ומציע לה שיתוף פעולה. למה לסרב? אפשר להרוויח פעמיים. פעם אחת מלמכור לה עדשות. פעם שנייה מלקנות ממנה טכנולוגיה של מצלמות דיגיטליות שהיתה חסרה ללייקה. מצלמות הדיגילוקס הראשונות של לייקה שיצאו לשוק בשנת 1998 היו נפילה רצינית. המחיר לא היה שווה את התוצאות העלובות.
כך נולד השידוך - מצלמה יפנית עם אופטיקה גרמנית.
על האופטיקה של לייקה אין הרבה עוררין, והיא ידועה כאופטיקה יקרה - אבל שופרא דשופרא.
הוקם אגף חדש עם מומחי לייקה לייצור עדשות למצלמות הדיגיטליות.
זה הביא את הסנונית הראשונה של פאנאסוניק - ה LC5 - שיצאה לשוק במחיר מופקע למדי של כ 900 דולר, אבל השם לייקה התנוסס על קדמת העדשה.
בתחילת 2002 הצליח השידוך במצלמה משותפת - ולייקה יצאה במצלמה דיגיטלית ה Digilux 1 הדומה במפרט שלה - למצלמת ה LC-40 של פאנאסוניק, שתומחרה במחיר שונה.
הדבר העלה גיחוך על שפתי הצופים בדרמה. קראו לזה "שיתוף פעולה בין פיסח לחיגר".
החיבור הבא ביניהן היה בסוף 2003 / תחילת 2004 שאז שוב יצאו השתיים במצלמות דומות. לייקה יצאה עם הדיגילוקס 2 ופאנאסוניק יצאה עם ה LC-1 - שתיהן מצלמות של 5 מ"פ, זום קטן - 28-90 מ"מ ועם ביצועים דומים מאוד ופער מחירים הגון - בגלל השם לייקה.
זו היתה התחנה האחרונה מבחינתה של לייקה מבחינת מצלמות דיגיטליות (עד היום - יולי 2005) בעוד פאנאסוניק ממשיכה להפציץ בעשרות דגמים.
היא הצליחה לשכנע את מהנדסי לייקה לפתח עדשות זום מפלצתיות עם טווח זום של X12 ומייצב אופטי מובנה עוד לפני 3 שנים לערך, כשהסנונית הראשונה היתה ה FZ-1 ומאז צצו עוד 7 מפלצות עם אופטיקה דומה או זהה.
אפילו מהנדסי לייקה לא יכלו להתמודד עם טווח הזום העצום הזה ב 100 אחוזים והתוצאות האופטיות, בייחוד בקצוות הזום, אינן מאוד מרשימות.
אבל - זה הכה גלים גדולים בשוק - והרבה אנשים קנו את מצלמות הזום הענקיות הללו במחירים לא נמוכים בגלל - בפרט בגלל השם לייקה על העדשה. מה יותר נחמד מלהתרברב לחברים שקנית מצלמה עם זום ענקי ועם עדשת לייקה?
לחלק מהמצלמות הזולות של פאנאסוניק ישנן עדשות שלא עם השם של לייקה - אלא קרויות LUMIX DC VARIO אבל אני חושב שלמרות זאת, משיקולי מכירה בלבד - הן אכן מבית לייקה.
הענק הזה - פאנאסוניק - מנסה למרפק לעצמו מקום של כבוד בקהילת יצרני מצלמות ה P&S הדיגיטליות, אבל לא עם המון הצלחה. הם מוכרים בגלל הזום הענק והשם לייקה, אך מבחינה עיצובית ותכנון ארגונומי טרם התקבעו בשוק כמו ניקון או קנון. כל מצלמה חדשה של ניקון או קנון - שנופלת בידי משתמש שכבר היתה לו בעבר מצלמה מאותו יצרן - מרגישה מוכרת בידיו - מפני שהארגונומיה, כינוי הפקדים, המיקום שלהם, התפריטים וכ"ו מאוד דומים בסדרת דגמים מסוימת.
הבעיה הגדולה - שלדעתי היא עקב אכילס של פאנאסוניק היא דווקא מהחצר שלהם - החיישן. התוצאות המופקות מרוב המצלמות של פאנאסוניק - מבחינת רעש (שלג בתמונה) ממש לא מצוינות בלשון המעטה. גם באיזו נמוך נראה שלג בתמונה - ואם לא יפתחו כלי תוכנה / קושחה לטפל בזה או חיישן חדש - הצלחתם תהיה מוגבלת ביותר. אופטיקה של לייקה לא מספיקה להתקבע בשוק ה P&S שטעמו התעדן מאוד בשנים האחרונות.
האם תשרוד בשוק? סביר שכן. יש לה הרבה אמצעים להילחם בכל הכוח. האם תנגוס מניקון, קנון וסוני נתח רציני? מסופקני.
המתחרה הקלאסית שלה בעולם הוידיאו -JVC - הרימה ידיים עוד לפני כמה שנים אחרי שני ניסיונות כושלים להכניס לשוק מצלמות סטילס דיגיטליות. הם לא עשו שעורי בית, לא למדו את צרכי השוק ועשו את כל השגיאות האפשריות.
כדאי לשים לה לענק אחר שמתעורר לאחרונה ברצינות - סמסונג הקוריאנית.
החברה הזו מצליחה למרפק את עצמה כמעט לכל מקום שהיא רוצה. היא עשתה עסקה עם חברה גרמנית אחרת - שניידר-קרויצנך שאף לה שם של כבוד בעולם האופטיקה העולמי והדהימה את העולם לא מזמן עם הכרזה על מצלמה עם זום X15 ומסך אחורי ענק של 3.5 אינטש, אבל זה כבר לסיפור אחר.


© כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
www.kramery.com