דיגיסקופינג הוא חיבור של מצלמה דיגיטלית וטלסקופ, שמאפשר לנו להשיג טווחים ארוכים בצילום ולהושיט יד למקומות שאפילו העין אינה רואה. בשביל העניין צריך כמובן מצלמה דיגיטלית וטלסקופ.
הטלסקופים המקובלים לנושא נקראים ספוטרים - טלסקופים ארציים, הנבדלים באיכותם (ובמחירם כמובן) ובגודל האובייקטיב שלהם (האלמנט מלפנים).
ככל שהאלמנט גדול יותר, ניתן לקבל הגדלה איכותית יותר. בנוסף, ישנם ספוטרים שמכילים אלמנט זכוכית מסוג APO או ED - וניתן לקבל עם הגרסאות האלו תמונות משובחות יותר מאשר מהגרסה הפשוטה.
ההבדל במחיר בין הגרסאות הוא גדול, למשל, טלסקופ של יצרן מסויים של 62 מ"מ קוטר אובייקטיב (זה נקרא קטן) עולה 700 דולר. גרסת האפו של אותו טלסקופ עולה על 1000 דולר.
שווה? בהחלט, אם אפשר. יש משוואה שקושרת את יכולת ההפרדה של טלסקופ איכותי לגודל האובייקטיב. ככל שהוא גדול יותר - יכולת ההפרדה וכושר ההגדלה גדולים יותר.
האם עדיף לקנות טלסקופ עם אובייקטיב של 80 מ"מ לא אפו או עדיף 60 מ"מ אפו? עדיף האפו. נגדיל פחות, אבל נקבל תמונה נהדרת.
הטלסקופים מחולקים לרפרקטורים (עדשות ופריזמה) ולרפלקטורים (מראות). לכל אחד מהסוגים יתרונות וחסרונות. נעבור על זה בהמשך הסדרה - בקטע המעשי. איזו מצלמה לבחור? מניסיוני, עדיפה מצלמת P&S מאשר DSLR !
למרות החיישן הגדול יותר של DSLR, קפיצת המראה קטלנית לאיכות התמונה, וקשה להשיג הגדלה גדולה (מעל 2000-2500 מ"מ) ב DSLR. ההצלחה הגדולה ביותר שלי עם DSLR היתה דווקא בצילומי ערב/לילה (לא של ירחים), בה היתה חשיפה ארוכה מאוד, וזמן הקפיצה המטשטשת התגמד בהשוואה לזמן החשיפה.
חשיפה בין 1/15 שנייה ל 1/50 שנייה ב DSLR יוצאת רע בגלל הקפיצה הקטלנית. יש מצלמות שמאפשרות נעילת מראה, אבל קצב הצילום יורד מאוד, ונושא הצילום יכול לפרוח בזמן בין נעילת המראה לצילום בפועל.
מה שאומר - בצילום ב DSLR חייבים להקפיד על חשיפה קצרה מאוד או ארוכה מאוד.
חשיפה קצרה משיגים על ידי תנאי תאורה טובים ו/או איזו גבוה ו/או אובייקטיב גדול. כמעט ואי אפשר לעשות מעקב אחרי מעוף של ציפור בדיגיסקופינג.
שדה הראייה זעיר, ותוך זמן אפסי היא נעלמת משדה הראייה. ציפור על ענף - אין בעיה אם אנו זריזים, אריה רובץ או שכנה משתזפת - כנ"ל... מצלמת P&S עדיפה, למרות החיישן הקטן יותר והאיזו המוגבל כי אין בה חלקים שנעים באלימות.
צריך כמובן שלט רחוק כדי לא לגעת במצלמה. המצלמות הפופולאריות ביותר למטרה הזו בעולם הן מצלמות הקולפיקס של ניקון - מסדרת ה 990, 995 ו 4500. אם אתם רציניים בנושא, חושו לקנות אחת כזו, אפילו משומשת, ומחיריהן נמוכים יחסית כעת כי לא מכבר נעלמו מהשוק.
הסיבה להצלחה העצומה של הקולפיקסים הללו היא העדשה. יש להן עדשות עם IF - פוקוס פנימי - שלא מתארכות בזמן הפוקוס והזום, שזה מטרד נוראי לדיגיסקופינג, ויש להן תבריג 28 מ"מ בעדשה וים של אביזרים לחיבור טלסקופ אליהן.
השימוש הפשוט ביותר של טלסקופ ב SLR או DSLR זה לחבר את הצינור ללא העינית (אוקולר) ישר למצלמה (ללא עדשה). פשוט מקבלים עדשת טלה. צריך מתאם שנקרא T למטרה הזו. הטלסקופים הרפרקטורים נותנים אורך מוקד של 300-500 מ"מ בסה"כ בסידור הזה, אך הרפלקטורים עם המראה יכולים לתת אורך מוקד של אלפי מילימטרים.
השימוש המתקדם יותר ב DSLR הוא שימוש הן עם העדשה במצלמה (כמו 50 מ"מ) והן בעינית. נניח שיש לנו עינית עם הגדלה של 20-60 (הגדלה פופולארית) ונניח שאנו משתמשים ב D100 ובעדשת 50 מ"מ, הרי במצב הזום הקטן ביותר - נקבל אורך מוקד של 50X20X1.5 = 1500 מ"מ. לא רע. מניסיוני, בגלל האילוצים האופטיים והקפיצות של המראה, לא כדאי לעלות על הגדלה של X30 בטלסקופ של 60 מ"מ שזה אורך מוקד של 30X50X1.5= 2250 מ"מ.
עם אובייקטיב של 80 מ"מ אפשר לעלות עד 3000 מ"מ, אבל רק בתנאי תאורה טובים. אם נשתמש במצלמת קולפיקס 4500 ואותו סידור, נוכל להגיע במצב הזום המכסימלי של המצלמה והמינימלי של הטלסקופ ל 150X20=3000 מ"מ ובזום המכסימלי של הטלסקופ ל 150X60=9000 מ"מ.
נשמע מאוד מרשים, נכון? התוצאות לא כל כך. גם טלסקופ עם אובייקטיב של 80 מ"מ לא יוכל להפריד כהלכה את כל הפרטים. הגעתי גם לאורך מוקד של 17,000 מ"מ, אבל התוצאה נראתה כמו צולמה דרך וילון. יש גבול להפרדה של כל עדשה.
שני פקטורים נוספים משחקים תפקיד מכריע: חצובה וראש יציבים ביותר וקוטר העינית דרכה מצלמים, או יותר נכון - מה שנקרא EYE RELIEF - המרחק שניתן להרחיק את העין מהעינית ועדיין לקבל את כל שדה הראייה (פונקציה חשובה למרכיבי משקפיים).
ככל שהמספר גדול יותר (20 מ"מ ומעלה) כמות ההאפלה בפינות (VIGNETTING ) תהיה קטנה יותר ובמצב האופטימלי יתאפשר לנו זום מלא במצלמה (קולפיקס) לאורך כל התחום. זה חשוב אם משתמשים בעינית קבועה בטלסקופ, שהיא בדרך כלל יותר איכותית מעינית זום ורוצים לעשות זום במצלמה.
חצובה יציבה היא הכרחית. מעל 1500 מ"מ, לא חשוב אם זה DSLR (היציבות ממש קריטית!) או P&S חייבים יציבות. כל תזוזה קטנה תגרום לטשטוש מאכזב.
אז מה צריכים לעשות דיגיסקופינג כהלכה? צריך מצלמה, טלסקופ, מתאם בין המצלמה לטלסקופ, חצובה יציבה מאוד, שלט רחוק והמון סבלנות. אחרי לימוד המגבלות של המערכת ניתן לצלם את כיפות הקרח במאדים, את מכתשי הירח, דודי שמש, ציפורים על העץ, פרח בחלון של השכנה או מאקרו של השפם של האריה.
זה מלהיב, מטמטם, משגע, מתסכל, יקר ונהדר, בערך כדברי השיר - מה שרואים מכאן, לא רואים משם...
הרי דוגמה שצולמה בדיגיסקופינג ממרחק של כמה עשרות מטרים:

Model: E4500 Exposure Time: 1/247sec F Number: 4 Max Aperture Value: 2.8 Focal Length: 21.5mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: -0.3 ISO Speed Ratings: 100 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Manual white balance Flash: Flash did not fire, compulsory flash mode Focal Length In 35mm Film: 104 Date Taken: 2004:08:28 11:59:14 Color Space: sRGB

ומאדים שצולם בדרך דומה:

Model: E4500 Exposure Time: 1/15sec F Number: 4.7 Max Aperture Value: 2.8 Focal Length: 27.9mm Exposure Program: Manual Exposure Bias Value: -0.7 ISO Speed Ratings: 100 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire, compulsory flash mode Focal Length In 35mm Film: 135 Date Taken: 2003:09:03 00:03:58 Color Space: 65535